×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) משנה: אהַשׁוֹלֵחַ אֶת בְּנוֹ אֵצֶל חֶנְװָנִי וּמָדַד לוֹ בְּאִיסָּר שֶׁמֶן וְנָתַן לוֹ אֶת הָאִיסָּר, שָׁבַר אֶת הַצְּלוֹחִית וְאִיבֵּד אֶת הָאִיסָּר – הַחֶנְװָנִי חַייָב. ור׳וְרִבִּי יְהוּדָה פוֹטֵר, שֶׁעַל מְנָת כֵּן שִׁילְּחוֹ. וּמוֹדִין חכמ׳חֲכָמִים לר׳לְרִבִּי יְהוּדָה בִּזְמַן שֶׁהַצְּלוֹחִית בְּיַד הַתִּינוֹק וּמָדַד הַחֶנְװָנִי לְתוֹכָהּ, הַחֶנְװָנִי פָטוּר. בהַסִּיטוֹן מְקַנֵּחַ מִידּוֹתָיו לִשְׁלֹשִׁים יוֹם, וּבַעַל הַבַּיִת לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. ר׳ש׳ב׳ג׳רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל או׳אוֹמֵר: חִילּוּף הַדְּבָרִים: הַחֶנְװָנִי מְקַנֵּחַ אֶת מִידּוֹתָיו פַּעֲמַיִם בַּשַׁבָּת, וּמַמְחֶה מִשְׁקְלוֹתָיו פַּעַם אַחַת בַּשַׁבָּת, וּמְקַנֵּחַ מֹאזְנַיִם עַל כָּל מִשְׁקָל וּמִשְׁקָל. גאמ׳אָמַר ר׳ש׳ב׳ג׳רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: במ׳ דבר׳ אמור׳בַמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בַּלַּח, אֲבַל בַּיָּבֵשׁ – אֵינוֹ צָרִיךְ. וְחַייָב לְהַכְרִיעַ לוֹ טֶפַח. הָיָה שׁוֹקֵל לוֹ עַיִן בְּעַיִן – נוֹתֵן לוֹ גֵּירוּמִים אֶחָד לָעֲשָׂרָה בַּלַּח וְאֶחָד לָעֶשְׂרִים בַּיָּבֵשׁ. דמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָמוֹד בַּדַּקָּה – לֹא יָמוֹד בַּגַּסָּה, בַּגַּסָּה – לֹא יָמוֹד בַּדַּקָּה. לִמְחוֹק – לֹא יִגְדּוֹשׁ, לִגְדּוֹשׁ – לֹא יִמְחוֹק.
MISHNAH: Somebody sent his son to a grocer who measured him oil for an assarius and he gave him the assarius; if he1 broke the flask and lost the assarius2, the grocer is liable. Rebbi Jehudah holds him not liable since for that he sent him3. The Sages agree with Rebbi Jehudah that if the flask was in the child’s hand and the grocer measured into the flask, the grocer is not liable4.
The wolesaler cleans his measuring vessels once every thirty days, the householder every twelve months. Rabban Simeon ben Gamliel says, it is the other way around5. The retail grocer cleans his measuring vessels twice a week, wipes his weights clean once a week, and cleans his scales after each weighing.
Rabban Simeon ben Gamliel said, when has this been said? For fluids, but for dry matter it is not necessary; he has to let [the scales] bend down a handbreadth6. If he weighed strictly by eyesight7 he has to give him surplus, one tenth for fluids and one twentieth for dry products8.
At a place where one is used to small measures he should not use large ones, to large measures he should not use small ones, to level one must not heap, to heap one must not level.
1. The child. The majority hold that if a child is sent to the grocer, the sender only intends to give the grocer a message that he should deliver the goods to the sender’s house, not give them to the child.
2. It is difficult to see where the coin comes in. Rashbam reports that his grandfather Rashi changed the text of the Mishnah to the effect that the child was sent with a dupondius, to get oil for an assarius and an assarius in change. But the ms. evidence and Maimonides’s text do not support the emendation.
3. In the Tosephta, 5:2, R. Jehudah explains that anybody sending money and a breakable vessel by a child expects the money to be lost and the vessel broken.
4. If he never took the vessel into his hand, he never became responsible.
5. He holds that the wholesaler uses his measuring vessels all the time; nothing will stick and, since each vessel is always used for the same commodity, no customer is disadvantaged. But the householder who only sells sporadically must clean his vessels lest some leftover fluid clot and diminish the volume.
6. The scales holding the merchandise have to be visibly lower than the weights.
7. The lever of the balance being exactly parallel to the ground.
8. Which method is chosen will depend on local usage.
א. במשניות בכ״י ליידן מתחילה כאן הלכה ״יא׳⁠ ⁠⁠״.
ב. במשניות בכ״י ליידן מתחילה כאן הלכה ״יב׳⁠ ⁠⁠״.
ג. במשניות בכ״י ליידן מתחילה כאן הלכה ״יג׳⁠ ⁠⁠״.
ד. במשניות בכ״י ליידן מתחילה כאן הלכה ״יד׳⁠ ⁠⁠״.
קישוריםפני משהמראה הפניםעודהכל
מתני׳ השולח את בנו – קטן אצל החנוני ובידו פונדיון שהם שני איסרין והביא לו באיסר שמן ואיסר אחד יתן לו וכן עשה ושבר התינוק את הצלוחית ונשפך השמן ואיבד את האיסר שנתן לו החנוני:
החנוני חייב – בשמן ובצלוחית ובאיסר שלא שלח זה את בנו הקטן להחנוני אלא להודיעו שהוא צריך לשמן ולא היה לו לשלח אלא עם בן דעת. והתם פריך לה אמאי חייב החנוני על הצלוחית הא אבידה מדעת היא שהוא עצמו נתן הצלותית ביד התינוק ומשני כגון שנטלה החנוני למוד בה שמן לאחרים והלכך נעשה גזלן עליה דקי״ל שואל שלא מדעת גזלין הוי וקמה ליה ברשותיה עד דמהדר למריה ואע״ג דאהדריה לתינוק בהכי לא מיפטר:
שעל מנת כן שלחו – לשלוח לו ביד התינוק ואפי׳ על הצלוחית שלקח למוד בה לאחרים ס״ל לר׳ יהודה פטור דלא הוי אלא כשואל ומשהחזירו ליד התינוק פטור ואין הלכה כר׳ יהודה:
בזמן שהצלוחית ביד התינוק – ולא נטלה למוד בה לאחרים ואע״פ שנטלה למוד בה להתינוק שהוא פטור מדמי הצלוחית:
הסיטון – סוחר שקנה הרבה ביחד ומוכר להחנונים ואינו מוכר בתדירות כל כך כמו החנוני:
מקנת מדותיו – בשביל היין והשמן שנקרש בתוכן והמדה מתמעטת:
ובעל הבית – שאינו מוכר תדיר כסיטון מקנח פעם אחת לי״ב חדש:
חילוף הדברים – דכיון שהסיטון מוכר יותר בתדירות אין המשקה נקרש בתוכו ואין הלכה כרשב״ג:
החנוני – שהוא מוכר תדיר ועוד שאינו חייב להטיף ג׳ טיפין כמו הסיטון ובעל הבית ומשתייר בכלי ונדבק בו מקנח מדותיו פעמיים בשבת:
וממחה – מקנח אבני משקלותיו ששוקל בהן דבר לח:
על כל משקל ומשקל – כל פעם ששוקל מקנח המאזנים כדי שלא יחלידו:
וחייב להכריע לו טפח – במקום שנהגו להכריע חייב להכריע הטפח אם הוא משקל ליטרא או יותר אבל אם הוא פחות מליטרא א״צ הכרע כ״כ:
היה שוקל לו עין בעין – כגון במקום שלא נהגו להכריע ומעמיד קנה המאזנים בשוה:
נותן לו גירומים – הכרעות:
אחד לעשרה בלח – אחד מעשרה לעשרה אם מוכר לו עשר ליטרין לח מוסיף לו עשירית הליטרא שהוא אחד ממאה:
ואחד לעשרים ביבש – אחד מעשרים לעשרים אם מוכר לו עשרים ליטרין ביבש מוסיף לו אחד מעשרים בליטרא שהוא אחד מארבע מאות. ומפני שהלח נדבק בכלי צריך להוסיף לו יותר מביבש. וכן לפי חשבון זה לעולם:
מקום שנהגו למוד בדקה – במדה קטנה:
לא ימוד בגסה – במדה גדולה דהוי פסידא דלוקח שאינו נותן לו אלא הכרע אחד והיה צריך ליתן לו הכרעות רבות:
למחוק – להסיר מה שעולה על שפת המדה:
לא יגדוש – ואע״פ שמוסיף לו בדמים:
לגדוש לא ימחוק – ואע״פ שפוחת לו מן הדמים אלא מודד כמנהג המדינה:
השולח את בנו אצל החנוני וכו׳ בנוסחא דהכא ל״ג בהדיא ופונדיון בידו וכן היא גי׳ הרי״ף ז״ל וכן העתיק הרמב״ם ז״ל בפ״ב משלוחין ומ״מ ע״כ הכי מיתפרשא כמו בנוסחת הבבלי:
קישוריםפני משהמראה הפניםהכל
 
(ב) הלכה: אהַשׁוֹלֵחַ אֶת בְּנוֹ אֵצֶל הַחֶנְװָנִי כול׳. אמ׳אָמַר ר׳רִבִּי בָּא בַּר מָמָל: בָּעֲשִׂירוֹת חַייָב לְהַכְרִיעַ לוֹ טֶפַח. כת׳כְּתִיב: מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק. מִיכָּן אָמְרוּ חכמ׳חֲכָמִים: כָּל מִצְוָה שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִידָּהּ – אֵין בֵּית דִּין מוּזְהָרִין עָלֶיהָ. יִהְיֶה לָךְ – מְנֵה לָךְ אנגרמוס עַל כָּךְ. וְתֵימַר הָכֵן. אמ׳אָמַר ר׳רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה: כֵּינִי מתנית׳מַתְנִיתָא: כָּל מִצְוָה שֶׁמַּתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִידָּהּ – אֵין בֵּית דִּין נֶעֱנָשִׁין עָלֶיהָ. רַב מַנְייֵהּ רֵישׁ גָּלוּתָא אנגרמוס וַהֲוָה מָחֵי עַל מְכִילָתָא וְלָא עַל שִׁיעוּרַיָּא. חָבְשֵׁיהּ רֵישׁ גָּלוּתָא. עָאַל רַב קַרְנָא גַּבֵּיהּ, אמ׳אָמַר לֵיהּ: אנגרמוס שֶׁאָמְרוּ, לַמִּידּוֹת וְלֹא לַשִּׁיעוּרִין. אמ׳אָמַר לֵיהּ: וְהָא תַנִּית: אנגרמוס לַמִּידּוֹת וְלַשִּׁיעוּרִין! אמ׳אָמַר לֵיהּ: פּוּק אֱמוֹר לוֹן: אנגרמוס שֶׁאָמְרוּ, לַמִּידּוֹת וְלֹא לַשִּׁיעוּרִין. נְפַק ואמ׳וְאָמַר לוֹן: בַּר נַשׁ דְּתַנָּה כְּבָשָׁה דָא הִינּוֹ חָבְשִׁין לֵיהּ.
HALAKHAH: “Somebody sent his son to a grocer,” etc. Rebbi Abba bar Mamal said, for the tenths he has to let bend down a handbreadth1. It is written2: “Fair scales, fair weights.” From here3 the Sages said that any commandment whose reward is noted, the court is not warned about. “You shall have,⁠4” appoint market overseers5 over this6. Rebbi Abun bar Ḥiyya said, so is the baraita: Any commandment whose reward is noted the court is not punished about. Rav was appointed market overseer by the Head of the Diaspora7; he intervened about measuring vessels but not prices8. The Head of the Diaspora jailed him. Rav Qarna went to see him and said, the market overseer about whom they spoke was for measures but not prices. He answered, but you had stated: the market overseer is for both measures and prices9. He said to him, go out and tell them, the market overseer is for measures but not prices. He went out and said to them, a person who teaches hidden things they send to jail!
1. In the Babli, 88b, R. Abba bar Mamal explains that the bending down of the scales should correspond to 1/10 of a pound for every 10 pounds, or 1%.
2. Lev. 19:36.
3. It is not from here but from Deut. 25:15: “A full and fair weightstone you shall have, a full and fair ephah you shall have, that your days be prolonged on the land which the Eternal, your God, gives to you.”
4. Deut. 25:15; in Lev. 19:36 the plural is used, יִהְיֶה לָכֶם. It is a generally accepted talmudic principle of interpretation that a commandment formulated in the plural is addressed to every individual. In Lev. 19:36, the verse ends: I am the Eternal, your God, I Who took you out from the land of Egypt, on which Sifra Qedošim Pereq 8(10) notes: “On condition that you accept the obligation of fair measures, for every person who accepts the obligation of fair measures confirms the Exodus, and everyone who violates the obligation of fair measures negates the Exodus.” But commandments in the singular are considered as commandments in the collective, addressed to the community.
5. Greek ἀγορανόμος. In Demay 2:1 (23c l. 26, Note 22) the transliteration is אגורנימום.
6. Babli 89a, Sifry Deut. 294. This inference clearly contradicts the prior statement that oversight over measures is not a public duty.
7. Over Jewish markets in Babylonia.
8. In the Roman Empire, price control was introduced by Diocletian. But Rav was trained in Galilee under the Severans, almost a century before Diocletian. In Demay also, control of prices is described as an anomaly.
9. In the Babli, 89a, it is reported that Qarna taught this against the explicit instructions of Samuel; and that in consequence a horn grew on his forehead for which he was called Qarna.
א. בטקסט בכ״י ליידן מתחילה כאן הלכה ״יא׳⁠ ⁠⁠״.
פני משהמראה הפניםעודהכל
גמ׳ בעשירות חייב להכריע לו טפח – טעמא דהכרעת טפח קמ״ל דאם הוא במקום שנהגו להכריע ואין שוקלין עין בעין ההכרעה היא במקום העשיריות כמו שאם היה שוקל עין בעין שאז היה צריך להוסיף לו עשיריות ששנו ולפיכך במקום שמכריעין שיערו שיכריע טפח תחת העשיריות:
כתיב מאזני צדק ואבני צדק איפת צדק והן צדק יהיה לכם ודרשו כשיהיו מאזני צדק וגו׳ יהיה לכם ממון הרי מתן שכרה בצידה:
אין ב״ד מוזהרין עליה – שאם זה אינו רוצה לקבל השכר אין הב״ד נזקקין לכך ופריך הש״ס יהיה לך כתיב במשנה תורה אבן שלמה וצדק יהיה לך ודרשו מכאן שצריך למנות אנגרמוס אגרדמין הם הממונים להשגיח על המדות:
תימר הכן – בתמיה שאין ב״ד מוזהרין עליה:
כיני מתניתא – כן צריך לשנות בברייתא שאין ב״ד נענשין עליה אבל מוזהרים הם על כך:
והוה מחי על מכילתא – על המדות היה מוחה ומלקה אותן אבל לא על השערים שלא היה מקפיד אם מוכרין בשער היוקר:
חבשיה – הניחו ריש גלותא לרב במאסר דהוה סבירא ליה דמעמידין אגרדמים גם על השערים ומפני מה לא השגיח על כך:
גביה – דרב וא״ל רב אנגרמוס וכו׳ ואין אנו מוזהרין על השערים:
דתנא כבשה דאהינו – שהוא שונה דברים העיקרים והכבושים. ומענין דאמרינן ממני יצאו הדברים כבושים:
חבשין ליה – והין חובשין אותו בתמיה וכלומר דודאי הוא יודע עיקרו של הדבר והדין עמו:
הדרן עלך המוכר את הספינה
בעשירות חייב להכריע לו טפח. יש לפרש דקאי על הכרע אחד לעשרה ליטרין וכהאי דאמר התם דף פ״ד ע״א היה מבקש ממנו עשר ליטרין לא יאמר לו שקול לי אחת אחת והכריעה אלא שוקל לו בבת אחת ונותן הכרע אחד לכולן. וה״נ קאמר דלעשרה ליטרין שישקל לו בבת אחת הוא דחייב להכריע לו טפח:
כיני מתניתא כל מצוה שמתן שכרה בצידה אין ב״ד נענשין עליה. התוספות בפ״ק דמכילתין דף ח׳ ע״ב ד״ה אכפייה לרב נתן כתבו בשם הריצב״א לתרץ דלא תיקשי מההיא דפ׳ כל הבשר אייתוהו לההוא גברא דלא הוה מוקיר לאבוה כפתוהו א״ל שבקוהו דתני׳ כל מצות עשה וכו׳ אלמא אין מוזהרין עליה אלא דהתם נמי ה״ק אין אתם נענשין עליה ולהיות מוזהרין להכריחו עד שיעשה. וכך מצאתי בתשו׳ מיימוני בהל׳ שכנים דההיא לא פליגא אירושלמי דה״ק שבקוה כיון שכפיתם אותו אין אתם צריכין לטרוח יותר שאין אתם נענשים כמו בשאר מצות עשה. עוד כתבו שם וכן בחולין לתרץ מההיא דאכפייה לצדקה דשאני צדקה דאית בית לאו לא תקפוץ ולא תאמץ. ולפ״ז נוכל לתרץ גם כאן אפי׳ למ״ד בעלמא אין מוזהרין עליה כלל דשאני הכא דאית ביה לאו לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן וגו׳ איפה ואיפה וגו׳ והלכך מוזהרין עליה ונראה דבהא פליגי נמי הני תנאי דברייתא דלקמן וכן מייתי לה התם בענין הפלוגתא דמר סבר מעמידין אגרדמין למדות אבל לא לשערים ומר סבר אף לשערים ומשום דהאי לאו לא יהיה לך וגו׳ במדות הוא דכתיב והלכך סבר האי מ״ד דאינן מוזהרין כ״א על המדות ומ״ד אף לשערים ס״ל כר׳ בון בר חייה דאין נענשים עליה תנינא אבל מוזהרין עליה לכתחלה אף במקום דליכא לאו כ״א עשה לחוד. וזהו דעת הרמב״ם ז״ל דתפס דעת ר׳ בון דהכא לעיקר דמשמע דהמסקנא הכי הוי דאין נענשין עליה תנינא ולפיכך פסק בסוף פ״ח מהל׳ גניבה חייבין ב״ד להעמיד וכו׳ את המדות ופוסקין השערים יש להם רשות להכותו וכו׳ וכן וכו׳ מי שמפקיע את השער וכו׳ דמכיון שמוזהרין על שניהם יש להם רשות להכות ולכוף עליהן והיינו טעמיה נמי דפסק בענין מקלה אביו ואמו בסוף פ״ה מהל׳ ממרים דיש לב״ד להכות על זה מכת מרדות ולענוש כפי מה שיראו דאף דאין נענשין מ״מ אם ירצו יש להם רשות הואיל ומוזהרין בכך:
בר נש דתנא כבשה דאהינו חבשין ליה. יש לפרש כבשה דאהינו מענין אשכול של תמרים וכלומר דבר נאה ומשובח אלא דבכ״מ בש״ס משמע דאהינו פירושו תמרים שלא בישלו כל צרכן. ולפ״ז לא היה ממליץ בעד רב. ואפשר דבניחותא קאמר דלהכי חבשין ליה משום דתני דבר שאינו עיקר ולטעמיה אזיל רב קרנא דפליג אדרב כדס״ל התם וכן נראה דהאי עובדא דהכא היינו דקאמר התם דבי נשיאה אוקימו אגרדמין וכו׳ נפק דרש להו מעמידין אגרדמין בין למדות בין לשערים:
סליק פירקא בסייעתא דשמיא
פני משהמראה הפניםהכל
 
(ג) אמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָמוֹד בַּדַּקָּה – לֹא יָמוֹד בַּגַּסָּה, בַּגַּסָּה – לֹא יָמוֹד בַּדַּקָּה. לִמְחוֹק – לֹא יִגְדּוֹשׁ, לִגְדּוֹשׁ – לֹא יִמְחוֹק.
At a place where one is used to small measures he should not use large ones, to large measures he should not use small ones, to level one must not heap, to heap one must not level.
א. בטקסט בכ״י ליידן מתחילה כאן הלכה ״יד׳⁠ ⁠⁠״.
הכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

בבא בתרא : – מהדורת על⁠־התורה בהכנה (כל הזכויות שמורות) שהוהדרה על פי כתב יד ליידן 4720, עם הערות המתעדות את ההגהות שבכתב יד זה ושינויי נוסח בעדי נוסח אחרים. מהדורה זו נעזרה במהדורת חיים גוגנהיימר, ברלין, די גרויטר, תשנ"ט-תשע"ה ומשלבת (עם שינויים) את הניקוד שבה., קישורים בבא בתרא :, פני משה בבא בתרא :, מראה הפנים בבא בתרא :

Bava Batra 0:040 – Translation and commentary by Heinrich W. Guggenheimer, Berlin, De Gruyter, 1999-2015 (CC BY 3.0), Kishurim Bava Batra 0:040, Penei Moshe Bava Batra 0:040, Mareh HaPanim Bava Batra 0:040

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×