מתני׳ השולח את בנו – קטן אצל החנוני ובידו פונדיון שהם שני איסרין והביא לו באיסר שמן ואיסר אחד יתן לו וכן עשה ושבר התינוק את הצלוחית ונשפך השמן ואיבד את האיסר שנתן לו החנוני:
החנוני חייב – בשמן ובצלוחית ובאיסר שלא שלח זה את בנו הקטן להחנוני אלא להודיעו שהוא צריך לשמן ולא היה לו לשלח אלא עם בן דעת. והתם פריך לה אמאי חייב החנוני על הצלוחית הא אבידה מדעת היא שהוא עצמו נתן הצלותית ביד התינוק ומשני כגון שנטלה החנוני למוד בה שמן לאחרים והלכך נעשה גזלן עליה דקי״ל שואל שלא מדעת גזלין הוי וקמה ליה ברשותיה עד דמהדר למריה ואע״ג דאהדריה לתינוק בהכי לא מיפטר:
שעל מנת כן שלחו – לשלוח לו ביד התינוק ואפי׳ על הצלוחית שלקח למוד בה לאחרים ס״ל לר׳ יהודה פטור דלא הוי אלא כשואל ומשהחזירו ליד התינוק פטור ואין הלכה כר׳ יהודה:
בזמן שהצלוחית ביד התינוק – ולא נטלה למוד בה לאחרים ואע״פ שנטלה למוד בה להתינוק שהוא פטור מדמי הצלוחית:
הסיטון – סוחר שקנה הרבה ביחד ומוכר להחנונים ואינו מוכר בתדירות כל כך כמו החנוני:
מקנת מדותיו – בשביל היין והשמן שנקרש בתוכן והמדה מתמעטת:
ובעל הבית – שאינו מוכר תדיר כסיטון מקנח פעם אחת לי״ב חדש:
חילוף הדברים – דכיון שהסיטון מוכר יותר בתדירות אין המשקה נקרש בתוכו ואין הלכה כרשב״ג:
החנוני – שהוא מוכר תדיר ועוד שאינו חייב להטיף ג׳ טיפין כמו הסיטון ובעל הבית ומשתייר בכלי ונדבק בו מקנח מדותיו פעמיים בשבת:
וממחה – מקנח אבני משקלותיו ששוקל בהן דבר לח:
על כל משקל ומשקל – כל פעם ששוקל מקנח המאזנים כדי שלא יחלידו:
וחייב להכריע לו טפח – במקום שנהגו להכריע חייב להכריע הטפח אם הוא משקל ליטרא או יותר אבל אם הוא פחות מליטרא א״צ הכרע כ״כ:
היה שוקל לו עין בעין – כגון במקום שלא נהגו להכריע ומעמיד קנה המאזנים בשוה:
נותן לו גירומים – הכרעות:
אחד לעשרה בלח – אחד מעשרה לעשרה אם מוכר לו עשר ליטרין לח מוסיף לו עשירית הליטרא שהוא אחד ממאה:
ואחד לעשרים ביבש – אחד מעשרים לעשרים אם מוכר לו עשרים ליטרין ביבש מוסיף לו אחד מעשרים בליטרא שהוא אחד מארבע מאות. ומפני שהלח נדבק בכלי צריך להוסיף לו יותר מביבש. וכן לפי חשבון זה לעולם:
מקום שנהגו למוד בדקה – במדה קטנה:
לא ימוד בגסה – במדה גדולה דהוי פסידא דלוקח שאינו נותן לו אלא הכרע אחד והיה צריך ליתן לו הכרעות רבות:
למחוק – להסיר מה שעולה על שפת המדה:
לא יגדוש – ואע״פ שמוסיף לו בדמים:
לגדוש לא ימחוק – ואע״פ שפוחת לו מן הדמים אלא מודד כמנהג המדינה: