×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) משנה: איֵשׁ חַייָב עַל מַעֲשֵׂה שׁוֹרוֹ וּפָטוּר עַל מַעֲשֵׂה עַצְמוֹ, חַייָב עַל מַעֲשֵׂה עַצְמוֹ וּפָּטוּר עַל מַעֲשֵׂה שׁוֹרוֹ: שׁוֹרוֹ שֶׁבִּייֵשׁ – פָּטוּר, וְהוּא שֶׁבִּייֵשׁ – חַייָב. שׁוֹרוֹ שֶׁסִּימָּה אֶת עֵין עַבְדּוֹ וְהִפִּיל אֶת שִׁינּוֹ – פָּטוּר, וְהוּא שֶׁסִּימָּא אֶת עֵין עַבְדּוֹ וְהִפִּיל אֶת שִׁנּוֹ – חַייָב. שׁוֹרוֹ שֶׁחָבַל בְּאָבִיו וּבְאִמּוֹ – חַייָב, וְהוּא שֶׁחָבַל בְּאָבִיו וּבְאִמּוֹ – פָּטוּר. שׁוֹרוֹ שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בַּשַׁבָּת – חַייָב, וְהוּא שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בַּשַׁבָּת – פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁנִּידּוֹן בְּנַפְשׁוֹ.
MISHNAH: A person may be liable for the action of his bull but not liable for his own action, not liable for the action of his bull but liable for his own action: If his bull puts to shame, he is not liable;⁠1 but if he put to shame, he is liable. If his bull blinded the eye of his slave or knocked out his tooth, he is not liable; but if he himself blinded the eye of his slave or knocked out his tooth, he is liable2. If his bull injured his father or his mother, he is liable3; but if he himself injured his father or his mother, he is not liable4. If his bull set fire to a stack of sheaves on the Sabbath; he is liable, but if he set fire to a stack of sheaves on the Sabbath, he is not liable since he will be tried for a capital crime5.
1. An animal cannot insult a human; cf. Chapter 1, Note 17.
2. The rules of Ex. 21:26–27 decree only that a slave gain his freedom if he is mistreated by his owner personally.
3. As for injury to any third person.
4. Since he committed a capital crime (Ex. 21:15) and nobody has to pay if he is tried for his life (Terumot 7:1, Notes 3–73; Ketubot 3:1).
5. Since he committed a capital crime (Ex. 21:15) and nobody has to pay if he is tried for his life (Terumot 7:1, Notes 3–73; Ketubot 3:1).
א. במשניות בכ״י ליידן מתחילה כאן הלכה ״יב׳⁠ ⁠׳״.
קישוריםפני משהעודהכל
מתני׳ יש חייב וכו׳ – שורו שבייש פטור. דכתיב איש בעמיתו ולא שור בעמיתו:
שורו שסימה וכו׳ – ואין העבד יוצא בן חורין על ידו:
והוא שסימה וכו׳ חייב – דכתיב לחפשי ישלחנו:
שורו שחבל וכו׳ חייב בתשלומי נזק והוא שחבל וכו׳ פטור מתשלומין שאין אדם מת ומשלם:
הגדיש בשבת חייב – וח״נ הוא דמיחייב דמשונה הוא:
מפני שנידון בנפשו – ואפילו היה שוגג מפני שנידון בנפשו אם היה מזיד וחייבי מיתות אפי׳ שוגגין פטורין מתשלומין:
קישוריםפני משההכל
 
(ב) הלכה: אשְׁנֵי שְׁװָרִין תַּמִּים כול׳. בֵּן פְּדָייָא אמ׳אָמַר: כָּל הַמְקַלְקְלִין פְּטוּרִין, חוּץ מִן הַמַּבְעִיר וְהָעוֹשֶׂה חַבּוּרָה. אמ׳אָמַר ר׳רִבִּי יוֹחָנָן: בְּמַבְעִיר אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ לָאֶפֶר, וְהָעוֹשֶׂה חַבּוּרָה עַד שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ לַדָּם. וְהָתַנִּינָן: שׁוֹרוֹ? שׁוֹרוֹ צָרִיךְ אֶת הָאֶפֶר.
HALAKHAH: 1: “Two tame bulls,” etc. 2 Ben Pedaia said: Spoilers are not liable3 except for one making a fire and one causing a wound. Rebbi Joḥanan said, one making a fire only if he needs the ashes; one causing a wound only if he needs the blood4. But did we not state: “His bull”5? His bull needs ashes6.
1. The ms. has the text placed correctly after Halakhah 11 but with a wrong header, “Halakhah 9”. In the editio princeps, the paragraph was then wrongly inserted after Halakhah 8; it refers to Mishnah 12.
2. The parallels are Šabbat 2:2 (5a l. 31), Erubin 10:12 (26c l. 47), Pesaḥim 6:1 (33b l. 34); Babli Bava qamma 34b, Šabbat 106a, Beṣah 12b, Yebamot 16b, Sanhedrin 62b.
3. “Liable” and “not liable” here mean “guilty” and “not guilty” under the laws of the Sabbath. In the first introductory paragraph to the laws of the Sabbath (Ex. 16:29) only leaving the camp was forbidden. In the Ten Commandments (Ex. 20:10), “all work” is forbidden without a definition of what constitutes “work”. The missing definition is deduced from Ex. 35. That Chapter starts with a repetition of the Sabbath prohibitions and then proceeds with the instructions for the building of the Tabernacle. One concludes that the work necessary for building the Tabernacle is the work forbidden on the Sabbath (Mekhilta dR. Ismael, Wayyaqhel). Then in v. 33 the work of Beṣalel and Aholiab, the builders of the Tabernacle, is defined as מְלֶכֶת מַחֲשָׁבֶת “thinking work”. The only work which constitutes a punishable desecration of the Sabbath is intentional constructive work. Therefore, any purely destructive work is not punishable.
4. Without exception, destructive work without positive effects is not punishable.
5. In the Mishnah here.
6. As the Babli explains, 35a, an intelligent bull which has a wound on its back sets a fire because it needs the ashes to wallow in them to ease its pain.
א. בכ״י ליידן (ומשם לדפוס ונציה) ובכ״י אסקוריאל סוגיה זו מופיעה על החלק הראשון של המשנה בהלכה ט׳, וזה פשר הכותרת ״שני שוורין תמים כול׳⁠ ⁠⁠״. במהדורתנו ובכל הדפוסים הנפוצים היא מוצגת כאן מפני שהיא כנראה קשורה למשנה זו.
פני משהמראה הפניםעודהכל
גמ׳ כאן שייך להא בן פדייה הכתוב בספרי הדפוס לעיל:
חוץ מן המבעיר ועושה חבורה – דמקלקל בהבערה ובחבורה חייב:
עד שיהא צריך לאפר – דבעינן תיקון קצת וכן בחבורה שיהא צריך לדם וליתן לפני כלבו:
והתנינן שורו – שהדליק את הגדיש בשבת חייב ולר׳ יוחנן פריך דהא לדידיה ע״כ דמוקי למתני׳ בצריך לאפר דאל״ה ליכא חיוב מיתה ומאי מפני שהוא מתחייב בנפשו דקתני ופריך והתנינן שורו וגבי שורו לא שייך צריך לאפר וא״כ הוא נמי דומיא דשורו מיירי ואפ״ה שייכא חיוב מיתה גבי דידיה וקשיא לר׳ יוחנן ומשני שורו צריך את האפר בשורו נמי משכחת לה שהוא צריך לזה ועושה במתכוין להבעיר את הגדיש להיות מתגלגל עצמו בתוך האפר:
כל המקלקלין פטורין וכו׳. למאי דפרשית בפנים עולה כהא דמשני לה התם דף ל״ה ע״א אליבא דר׳ יוחנן בשור פקח שעלתה לו נשיכה בגבו ובעי למקלייה להתגנדר בקוטמא. ורבא משני לה התם בשינויא אחרינא מתני׳ בשוגג וכו׳. ודע דלכאורה קשיא מהאי סוגיא לשי׳ הרמב״ם ז״ל דפוסק גבי חובל בחבירו מבעיר גדיש של חבירו אע״פ שא״צ לדם ולאפר חייב מפני שעושה נחת רוח ליצרו והוי כמתקן כמ״ש בפ״ח מהל׳ שבת ובריש פי״ב שם ולפ״ז לא הוה צריך הש״ס להני אוקימתי ומיהו י״ל דהוא ז״ל לשיטתיה אזיל למאי דפוסק במלאכה שאינה צריכה לגופה כר׳ יהודה וכן במקלקל בחבורה והבערה ומפני שדבר זה צריך ביאור רחב ביותר אציג לפניך קונטרס בפ״ע בסוף החיבור ושם תראה ביאור לכל השיטות בהאי ענינא ומה שתירצתי לדבריהם ומה שחידשתי בדינים אלו בס״ד:
פני משהמראה הפניםהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

בבא קמא : – מהדורת על⁠־התורה בהכנה (כל הזכויות שמורות) שהוהדרה על פי כתב יד ליידן 4720, עם הערות המתעדות את ההגהות שבכתב יד זה ושינויי נוסח בעדי נוסח אחרים. מהדורה זו נעזרה במהדורת חיים גוגנהיימר, ברלין, די גרויטר, תשנ"ט-תשע"ה ומשלבת (עם שינויים) את הניקוד שבה., קישורים בבא קמא :, פני משה בבא קמא :, מראה הפנים בבא קמא :

Bava Kamma 0:023 – Translation and commentary by Heinrich W. Guggenheimer, Berlin, De Gruyter, 1999-2015 (CC BY 3.0), Kishurim Bava Kamma 0:023, Penei Moshe Bava Kamma 0:023, Mareh HaPanim Bava Kamma 0:023

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×