Ketubot 15 – כתובות טו‏ – Yerushalmi Gadol

(א) משנה: הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה: אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי וּגְרוּשָׁה אֲנִי – נֶאֱמֶנֶת, שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ, וְהִיא אוֹמֶרֶת: גְּרוּשָׁה אֲנִי – אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת.

MISHNAH: If a woman said, I was married but I am divorced¹, she is to be trusted, since the mouth which forbade is the mouth which permits. But if there are witnesses that she is married and she says, I am divorced, she is not trustworthy².

1. She is new in the community and produces no divorce document.

2. If the witnesses know of her marriage but do not know of her divorce, she has to prove her assertion; in the meantime she is treated as legally married and cannot remarry.

קישוריםפני משהמראה הפניםעודהכל

משנה כתובות ב׳:ה׳

בבלי כתובות כ״ב.

מתני׳ שהפה שאסר הוא הפה שהתיר – כיון שאין ידוע שהיא אשת איש כי אם על פיה היא אסרה והיא התירה את עצמה ונאמנת במיגו דאי בעיא שתקה:

אשת איש הייתי וגרושה אני נאמנת. הטור בסימן קנ״ב הביא דעת הרמ״ה דדוקא בתוך כדי דיבור נאמנת לומר גרושה אני והכריע שם כדעת הסוברים דאפילו לאחר כדי דיבור דבכל מקום שאינה סותרת דברי׳ הראשונים כי הכא דאמרה אשת איש היתי ועכשיו גרושה אני לא בעינן תוך כדי דיבור וכן כתבו התוס׳ ד״ה מנין כמ״ש הב״י שם וכן כתב הה״מ בפי״ב מהלכות גירושין דהכי משמע מדברי הרי״ף והרמב״ם ז״ל וכן דעת הרמב״ן והרשב״א ז״ל וכתב שם הה״מ דיש קצת סיוע לזה דאל״כ אדתני סיפא ואם יש עדים וכו׳ לאשמעינן רבות׳ דאפילו ליכא עדים לא שלאחר כדי דיבור אמרה גרושה אני אינה נאמנת וכתב תי״ט על זה דהאי סייעתא לא הוי תיובתא לדעת הסוברים דדוקא תוך כדי דיבור דלהכי איצטריך למיתני ואם יש עדים משום סיפא דסיפא ואם משנשאת באו עדים וכו׳ ע״כ ולענ״ד נראה דאלו הוי סייעתא ממש למר שפיר היי תיובתא למר דהא כל הפוסקים הסכימו כלישנא בתרא דף כ״ג דאם משנשאת באו עדים לא קאי אלא אסיפא מטעמא דבשבויה הקלו אבל ארישא לא דכל שלא בפניו מעיזה אינה נאמנת לומר גרושה אני בדאיכא עדים וכמו דמחמרינן בהא בא״א יותר מבשבוי׳ כן נמי לענין תוך כ״ד אלא דבלאו הרי יש לדחות הסייעתא דאשמעינן רבותא אפי׳ בתוך כ״ד אם יש עדים דלישנא דמתני׳ משמע דדיבור אחד הוא ובבת אחת קאמרה א״א הייתי וגרושה אני כדכתב שם הוא ז״ל לדחות הא דדייק דאם איתא לא הוי שתיק גמרא לפרושי והוא שאמרה תוך כ״ד וכן נדחה מש״ה הסיוע קמא ולפיכך כת׳ נמי קצת סיוע אבל עיקר הטעם הוא משום דאינה סותרת דבריה הראשונים וכן מוכח מההיא דאמר בבבלי האשה שאמרה אשת איש אני וחזרה ואמרה פנויה אני בשנתנה אמתלא לדבריה נאמנת דמשמע דטעמא משום שהיא סותרת דבריה והילכך בעינן אמתלא ונאמנת אפי׳ לאחר זמן כדמוכח מהתם הא אם אינה סותרת דבריה דאמרה א״א הייתי וחזרה ואמרה פנויה אני נאמנת אפילו בלא אמתלא וכן משמע מפי׳ הרא״ש ז״ל. אבל ממשמעות סוגיא דהכא לא משמע כן דקאמר בגמרא היום אמרה אשת איש הייתי ולמחר וכו׳ דאלמא אפי׳ אומרת הייתי בעינן אמתלא משום דלאו בתוך כ״ד אמרה אלא דרוב הפוסקים הסכימו דלא בעינן תוך כ״ד מהטעם שנתבאר והא דבעינן לעיל דוקא תוך כ״ד גבי עדים שאמרו כתב ידינו הוא זה אבל אנוסים היינו וכו׳ כדפירש רש״י וכן התוס׳ שם ואף על גב דאינן סותרים דבריהם הראשונים שאני גבי עדים דכמגיד וחוזר ומגיד הוי:

קישוריםפני משהמראה הפניםהכל

(ב) הלכה: הָאִשָּׁה שֶׁאָמְרָה אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי כול׳. תַּנֵּי: אִם מִשֶּׁנִּישֵּׂאת בָּאוּ עֵדִים – הֲרֵי זוֹ לֹא תֵצֵא. רַב חוּנָא ור׳וְרִבִּי חֲנִינָה תְּרֵיהוֹן אָמְרִין: לֹא סוֹף דָּבָר מִשֶּׁנִּישֵּׂאת, אֶלָּא אפי׳אֲפִילוּ הִתִּירוּהָ בֵית דִּין לְהִינָּשֵׂא. כְּהָדָא: חָדָא אִיתָּא אֲתַת לְגַבֵּי ר׳רִבִּי יוֹחָנָן. אָמְרָה לֵיהּ: אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי, וּגְרוּשָׁה אֲנִי, וְהִתִּירוּהָ. מִן דְּנַפְקָת אָמְרִין לֵיהּ: ר׳רִבִּי, הֲרֵי עֵידֶיהָ בְּלוֹד! אמ׳אָמַר: כָּךְ אֶנִי או׳אוֹמֵר: אפי׳אֲפִילוּ עֵידֶיהָ בִקסוסנון, תַּמְתִּין. אמ׳אָמַר ר׳רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוּן: תְּרֵין עוֹבְדִין הֲווֹן. אֶחָד אָמְרִין לֵיהּ: הֲרֵי עֵידֶיהָ בְּלוֹד, וְאֶחָד אָמְרִין לֵיהּ: הֲרֵי עֵדֶיהָ בְּקַסָרִין. וְכֵן הֲוָה. אֲמַר לוֹן: כָּךְ אוֹמֵר אֲנִי: אפי׳אֲפִילוּ עֵדֶיהָ בִקסוסנון, תַּמְתִּין.

HALAKHAH: “If a woman said, I was married,” etc. It was stated: If the witnesses came after she remarried, she should not leave¹. Rav Ḥuna and Rebbi Ḥanina both say, not only after she remarried but even after the court authorized her to remarry². As the following: A woman came to Rebbi Joḥanan and said to him, I was married but I am divorced, and he permitted her. After she left, they said to him, are not her witnesses at Lod³? He said, so I am saying: Should she wait even if her witnesses are at קסוסנון⁴? Rebbi Yose bar Rebbi Abun said, there were two cases. In one case, they said to him, are not her witnesses at Lod? In the other case, they said to him, are not her witnesses at Caesarea⁵? And so it was!He said to them, so I am saying: Should she wait even if her witnesses are at קסוסנון?

1. Her second marriage should not be dissolved.

2. In the Babli, 23a, this is a statement of Samuel’s father, of the generation of transition between Tannaïm and Amoraïm.

3. She said that she had been married at Lod. Therefore, it would be possible to check her out by sending for witnesses from Lod.

4. In the editio princeps, the spelling is קסוסנין. {Perhaps cf. Greek κασαυρεῖον, τό, also κασώριον, “brothel”, with assimilation of σ from Greek ρ. The implication is that witnesses in any case would not be considered [E. G.].}

5. Caesarea Philippi, much closer to Tiberias than Lod in the South.

קרבן העדהפני משהמראה הפניםעודהכל

גמ׳ אם משנישאת באו עדים – ואמרו שהיתה אשת איש לא תצא:

לא סוף דבר – לאו דוקא שניסת ואח״כ באו עדים לא תצא אלא אפי׳ התירוה ב״ד להנשא ע״פ עצמה ואח״כ באו עדים לא תצא מהיתירה הראשון ותינשא:

כהדא – כהא אשה אחת שבאת לפני ר״י ואמרה א״א הייתי וגרושה אני והתירוה להנשא:

מן דנפקת – לאחר שיצאה האשה מלפני הב״ד:

גמ׳ תני אם משנישאת כו׳ – דבמתני׳ לא קתני אלא בסיפא גבי שבויה אם משנשאת באו עדים לא תצא וקמ״ל בברייתא דאף ברישא גבי א״א הדין כן:

לא סוף דבר – לאו דוקא נשאת ממש אלא אפילו התירוה לינשא ולא תצא מהיתירה הראשון קאמר ותנשא לכתחילה:

כהדא – כהאי מעשה שבאת אשה אחת לפני ר׳ יוחנן ואמרה לו כן והתירה ולאחר שיצאת אמרו לו תלמידיו הרי עדים בלוד ויודעין שהית׳ אשת איש:

אפילו עדיה בקסוסנון – שם מקום רחוק:

תמתין – בתמיה הא השתא מיהת ליתנהו והילכך נאמנת:

תרין עובדין הוון – שני מעשים אירעו לפני ר׳ יוחנן וכך היה משיב להם:

תני אם משנשאת באו עדים וכו׳. בבבלי איכא תרי לישני בהא איכא דמתני לה נמי ארישא ואיכא דמתני לה אסיפא דוקא וכבר נתבאר לעיל דדעת הפוסקים כלישנא בתרא:

כך אני אומר אפי׳ עדיה בקסוסנון תמתין. כדפרישית בלשון. בתמיה וכהאי דאמר בבבלי עדים בצד אסתן ותיאסר והמרדכי בפ״ב פירש להאי דהכא בניחותא דאמר ר״י להמתין עד שיבאו עדים ושאני התם דבשבויה הקלו אבל ממשמעות הסוגיא נראה כמ״ש דהא מייתי סייעתא להא דלעיל מדר״י דאחר שהתירוה לא חיישינן לעדים וכן משמע מהכא דלא מחלק בין שבוי׳ לא״א דהא אפילו ארישא מתני להא דאם משנשאת באו עדים כדלעיל:

קרבן העדהפני משהמראה הפניםהכל

(ג) ר׳רִבִּי יוּדָן בְּעָא: אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי וְנִתְגָּרַשְׁתִּי בְּמָקוֹם פל׳פְּלוֹנִי, וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ: לֹא נִתְגָּרְשָׁה אִשָּׁה בְּמָקוֹם פלו׳פְּלוֹנִי – מַכְחִישִׁין הֵן אוֹתָהּ. ר׳רִבִּי יוֹסֵי בְעָא: אָמְרָה: אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי וְנִתְגָּרַשְׁתִּי בְּמָקוֹם פל׳פְּלוֹנִי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם. וּבָאוּ וְאָמְרוּ: נִתְגָּרְשָׁה אִשָּׁה בְּמָקוֹם פל׳פְּלוֹנִי. וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ: לֹא נִתְגָּרְשָׁה אִשָּׁה בְּמָקוֹם פל׳פְּלוֹנִי - בְּהַכְחִישׁ עֵדוּת בְּתוֹךְ עֵדוּת אָנוּ כְּחַיִין מִפִּיהָ.

Rebbi Yudan asked: “I had been married but I was divorced at place X”; if two [witnesses] come and say, no woman was divorced at place X, do they contradict her¹? Rebbi Yose asked, if she said, I had been married but I was divorced at place X at a certain date,” and two came and said, a woman was divorced at that place², but two [others] came and said, no woman was divorced at that place? That is a contradiction of the essence of the testimony; we live off her mouth.

1. No answer is given. The Babli (23a) notes, “‘we did not see’ is no proof.” There are divorces done in privacy, and this kind of negative testimony is inadmissible. The reluctance of the Yerushalmi to decidehere is understandable; it may be that the correct spelling of the place in question had not been established and a divorce document is invalid if the names of the persons or of the place are incorrect. {For example, the Jewish community in Basel, Switzerland, was founded by Jews from Alsatia and until after 1918 all divorces were executed in old established Alsatian communities. When it was found necessary to perform divorces in Basel, the problem arose whether to write the name of the city as באזעל following the rules of Western Yiddish in which /a/ = א, /e/ = ע, or באזל since the /e/ is almost inaudible in local speech. The problem had to be settled by an outside expert in the writing of divorce documents.}

2. But they have no direct knowledge of the specific case in question.

שיירי קרבןפני משהעודהכל

ר״י בעא א״א הייתי ונתגרשתי במקום פלוני וכו׳. לא ידעתי למה לא הביאו הפוסקים דין זה וצ״ע:

כהכחיש עדות מתוך עדות אנו כחיי׳ מפיה. ותימא הא לעיל בפרקין גבי שבויה אמר ר׳ יוסי בפשיטות דנאמנת והכא קמיבעיא ליה וצ״ע:

מכחישין הן אותה – אם נימא דהוי הכחשה או לא דעבידי אינשי דמגרשי בצינעא:

ובאו שנים ואמרו לא נתגרש׳ אשה במקום פלוני – מהו אי הוי הכחשה בכה״ג דהואיל ופרטו שם המקום והיום אמרינן דאם איתא דנתגרשה קלא אית לה למילתא ופשיט לה דהוי כהכחיש עדות בתוך עדות כלומר דהוו תרי לגבי תרי וכאין לה עדים כלל דמי וחזר הדין שתהא נאמנת דאנו כחיין מפיה כאשה שאין לה עדים כלל:

שיירי קרבןפני משההכל

(ד) הַיּוֹם אָמְרָה: אֵשֶׁת אִישׁ הָיִיתִי, וּלְמָחָר אָמְרָה: גְּרוּשָׁה אֲנִי. אָמְרִינָן לָהּ: אֶתְמוֹל אָמְרָת אָכֵין, וְיוֹם דֵּין אָכֵין? אָמְרָה לוֹן: מִפְּנֵי כַּת שֶׁלְּפְרִיצִים שֶׁהָיוּ בָאִין לְהִזְדַּװֵג לִי. ר׳רִבִּי אָבִין בְשֵׁם ר׳רִבִּי אִילָא: מִכֵּיוָן שֶׁהֵבִיאָה מַתְלָא לִדְבָרֶיהָ – נֶאֱמֶנֶת. כְּהָדָא: שְׁמוּאֵל בְּאָה אִיזְדְּקוּקֵי לְאִיתְּתֵיהּ. אָמְרָה לֵיהּ: טְמֵיאָה אֲנִי. לְמָחָר אמ׳אָמְרָה לֵיהּ: טְהוֹרָה אֲנִי. אמ׳אֲמַר לָהּ. אֶתְמוֹל אָמְרָת טְמֵיאָה וְיוֹמָא דֵין טְהוֹרָה!? אָמְרָה לֵיהּ: לָא הֲװָה בְחֵיילִי הַיי שַׁעְתָּא. אָתָא שָׁאַל לְרַב, אמ׳אָמַר לֵיהּ: מִכֵּיוָן שֶׁהֵבִיאָה מַתְלָא לִדְבָרֶיהָ – נֶאֱמֶנֶת.

One day, she said, I am married. The next day, she said, I am divorced. We asked her, yesterday you said this, today you say otherwise? She said to them, because of a group of amoral people who wanted to start up with me¹. Rebbi Abun in the name of Rebbi Ila: Since she provided an explanation for her words, she can be believed². A similar case: Samuel wanted to sleep with his wife, but she said to him, I am impure³. The next day, she said, I am pure. He said to her, yesterday, you said impure, today pure? She said to him, I did not feel well enough at that moment. He came and asked Rav, who told him, since she provided an explanation for her words, she can be believed⁴.

1. She needed the protection given in society to married women.

2. In the Babli, 22a, the case and its resolution is tannaïtic, attributed to the Sages of the court at Usha (probably under Antoninus Pius).

3. And therefore forbidden for an additional 10 days.

4. In the Babli, 22a/b, Samuel accepted the ruling for everybody except himself; cf. Tosaphot 22b, s.v. ואפילו.

קרבן העדהשיירי קרבןפני משהעודהכל

א״ל – התלמידים לר״י:

הרי עידיה בלוד – הקול יצא שיש עדים בלוד שיודעין שאשת איש היא ודלמא אתיין לקמן למחר וליומא אוחרן לאחר שתינשא:

אפילו עדיה בקסוסנין – הוא שם מקום שהיה קרוב למקומו של ר״י א״נ שם מקום רחוק מאוד ממקומו וכ״מ בבבלי בפרקין:

תמתין – בתמיה הא השתא מיהת ליתנהו ושריא:

תרין עובדין הוון – שני מעשים הם בשתי נשים:

וכן הוה – שהיו שם עדים ואפ״ה התירן ר׳ יוחנן כיון שלא היו עדים בשעה שבאו להתירן:

ונתגרשתי במקום פלוני – בזמן פלוני:

מכחישין הן אותה – או לא מי אמרינן כיון דמשקרת אינה נאמנת על הגט ואסורה או דלמא כיון שאינה נאסרת אלא על פי עצמה כל שאין מאמינין לה על הגט תו לא מהימנא נמי לאסור עצמה:

ובאו – שנים ואמרו נתגרשה וכו׳:

כהכחיש עדות מתוך עדות – כשתי כיתי עדות המכחישין זה את זה דכמאן דליתא דמיין:

אנו כחיין מפיה – והרי היא כאלו אין כאן עדות. ואמרינן הפה שאסר הוא הפה שהתיר או דלמא כיון דאיכא עדים דמסייעין לה חיישינן שמא משקרא:

היום אמרה – אשה שאמרה היום שהיא אשת איש ועדיין לא נתגרשה:

ולמחר אמרה גרושה אני – זה ימים רבים:

א״ל אתמול אמרת – שעדיין לא נתגרשת והיום הזה את אומרת שנתגרשת:

אמרה להם – זה שאמרתי אתמול אשת איש אני היה מטעם שבאו פריצים להזדווג וניצלתי מהם בזה שאמרתי אשת איש אני אבל האמת שאני גרושה:

מכיון שהביאה מתלא – משל וטעם לדבריה למה אמרה מתחלה אשת איש אני נאמנת:

ה״ג אמר לה אתמול אמרת טמאה אני יומא דין טהורה – בתמיה וכי אפשר שתהיה היום טהור אם היית אתמול בלילה טמא:

אמרה ליה – זה שאמרתי אתמול טמאה אני שלא היה בכחי אז לסבול התשמיש:

היום אמרה אשת איש הייתי ולמחר אמרה גרושה אני וכו׳ מכיון שהביאה מתלא לדבריה נאמנת. מכאן ראיה מבוררת לדעת הרמ״ה ורבינו יונה ז״ל דדוקא תוך כדי דיבור נאמנת לומר גרושה אני אבל לא לאחר מכאן. ומן התימא על הה״מ ריש פי״ב מה״ג והטור אה״ע סי׳ קנ״ב שכתבו דבכה״ג שאומרת אשת איש הייתי נאמנת לעולם אפי׳ לאחר כדי דיבור אפי׳ אינה נותנת אמתלא לדבריה. איך נעלם מהם דברי הירושלמי אלו המפורשים בהיפך. ומ״ש הה״מ וז״ל ויש קצת סיוע לזה דאל״כ לשמעינן בסיפא רבותא טפי דאפי׳ ליכא עדים אלא שאמרה לאחר כדי דיבור גרושה אני אינה נאמנת ואנא ידענא דכ״ש הוחזקה בעדים דהשתא כשלא הוחזקה אלא מפי עצמה אינה נאמנת כשהוחזקה מפי עדים שאין אנו צריכין באסורה לדבורה כלל כ״ש שלא תהא נאמנת ע״כ. ונ״ל דלאו רבותא היא אדרבה הוחזקה מפי עצמה עדיף טפי. הגע בעצמך אם הוחזקה מפי עצמה ואח״כ באו שנים ואמרו דלאו אשת איש היא אינן נאמנים דשויא אנפשה חתיכא דאיסורא ובשנים שבאו ואמרו אשת איש היא ובאו שנים ואמרו פנוי׳ היא מפיה אנו חיין ואם ניסת לאחד מעידיה לא תצא כמפורש בבבלי ולפי הירושלמי לעולם היא נאמנת. והדברים ברורים. והא ל״ק להה״מ הא איצטרך למתני סיפא בעדים לאשמועינן דאם משניסת באו עדים לא תצא דהא בבבלי דף כ״ג מסיק דאיכא מ״ד דלא קאי ארישא ובאומרת א״א הייתי וגרושה אני ואח״כ באו עדים אפי׳ ניסת תצא וכוותיה קיי״ל. ואפשר לומר דזהו סברת הה״מ כיון דבירושלמי מסיק בסמוך בפשיטות דאף בא״א אם משניסת באו עדים לא תצא הלכך ס״ל דאף באומרת א״א הייתי אינה נאמנת לומר לאחר כדי דיבור גרושה אני דל״ק ליה דיוקא דמתניתין דהא איצטרך למתני בסיפא ואם יש עדים וכמ״ש אבל לפי מאי דקיי״ל דאם משניסת באו עדים לא קאי ארישא דייק ליה להה״מ שפיר. אבל כבר אמרנו דדיוקו דהה״מ ממפני׳ ליתא וצריך עיון גדול ליישב דברי הה״מ:

היום אמרה כו׳ – שואלין אותה מפני מה אתמול אמרת כן והיום כן ואם אמר׳ מפני כת של פריצים ובני אדם שאינן מהוגנין נזדמנו לי להזדוג ומפני כך אמרתי א״א אני מכיון דנתנה אמתלא לדבריה נאמנת:

כהדא – כהאי מעשה אירע בשמואל שבא לזקוק לאשתו אמרה כו׳ אתמול אמרת טמאה יומא דין טהורה גרסינן וכן הוא בתוס׳ ואמרה מפני שלא היה בי כח באותה שעה ולכך אמרתי לך טמאה אני והשיב לו רב דהוי אמתלא ונאמנת:

קרבן העדהשיירי קרבןפני משההכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כתובות : – מהדורת על⁠־התורה בהכנה (כל הזכויות שמורות) שהוהדרה על פי כתב יד ליידן 4720, עם הערות המתעדות את ההגהות שבכתב יד זה ושינויי נוסח בעדי נוסח אחרים. מהדורה זו נעזרה במהדורת חיים גוגנהיימר, ברלין, די גרויטר, תשנ"ט-תשע"ה ומשלבת (עם שינויים) את הניקוד שבה., קישורים כתובות :, קרבן העדה כתובות :, שיירי קרבן כתובות :, פני משה כתובות :, מראה הפנים כתובות :

Ketubot 0:015 – Translation and commentary by Heinrich W. Guggenheimer, Berlin, De Gruyter, 1999-2015 (CC BY 3.0), Kishurim Ketubot 0:015, Korban HaEdah Ketubot 0:015, Sheyarei Korban Ketubot 0:015, Penei Moshe Ketubot 0:015, Mareh HaPanim Ketubot 0:015

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון