ר׳ אחא בר פפא בעי קומי ר״מ הכניסה לו בהמה א״ל בשווי׳ הכניסה לו הקרקע בשווי׳ ואינו משתכר וגובה קרקע אין לו אלא אכילת פירות בלבד. פי׳ המפרשים ז״ל לא הבנתי ונראה לפענ״ד דה״פ עפ״מ דגרסינן בבבלי דף ס״ז א״ר ינאי בשמים של אנטוכיא הרי הן ככספים ארשב״נ אר״י גמלים של ערביא אשה גובה פרנא מהן פי׳ רש״י ז״ל בשמים של אנטוכיא הוא עיקר סחורתן ואשה שהכניסה לבעלה שום מהן הרי הן ככספים להוסיף חליש וגבי גמלים של ערביא אשה גובה פרנא מהן פרש״י ז״ל פרנא ריווח שליש מבי אר״פ הני תותי דבי מיכסא אשה גובה פרנא מהן אר״פ הני שקי דרודיא ואשלי דקמחוניא אשה גובה פרנא מהן לא פרש״י ז״ל וגבי אמר רבא הוי קמינא ארנקי דמחוזא אשה גובה פרנא מהן פרש״י ז״ל לזה שמעתי כתובה מנכסי יתומין ולא אמרינן מטלטלי דיתמי לא משתעבדי כו׳ והק׳ בתוס׳ ז״ל דלמה פרש״י ז״ל בכולהו דאשה גובה פרנא היינו ריווח שליש דא״כ למה לא נקט הרי הן ככספים כדאמר ר׳ ינאי ופירשו בתוס׳ ז״ל דה״פ שהאשה גובה כתובה מהן דאסמכתינהו עליי׳ כמו שפרש״י ז״ל גבי ארנקי דמחוזא ולכאורה קשה באמת דמי הכריח לרש״י ז״ל לפרש דקאי על ריווח שליש ועוד דלשון הגמ׳ אשה גובה פרנא מהן הרי פשוט מאד דקמ״ל דגובה מהן גופיה ומיירי מענין הגביה ממה היא גובה ולא מעיקר החיוב וא״כ הדברים כמשמען ממש דאשה גובה כתובה מהן ונראה לפענ״ד דגם רש״י ז״ל לא הוציא הדברים מפשוטן ורק דמוכרח ע״כ לומר דלא קאי על גבית כתובה דא״כ מאי שייך הוא הכא להך סוגיא דר׳ ינאי מיירי מבשמים של אנטוכיא שהם ככסף וקבע הגמ׳ הדין הכא לענין גבית כתובה ממקרקעי ואלא ע״כ דה״פ דר׳ ינאי קמ״ל דבשמים של אנטוכיא הואיל והוא עיקר מסחרן ע״כ דינם ככסף לענין הוספת שליש ע״ז אמר רבי שמואל בר נחמני אר״י גמלים של ערביא הואיל והוא עיקר מסחרן אשה גובה פרנא מהן ופרש״י ז״ל דנוטלת פרנא ריווח שליש והעיקר דקמ״ל הכא כיון דזה עיקר מסחרם ע״כ הוי כבשמים של אנטיכיא דעיקר מסחרן הוא ונוטלת שליש ריווח ור׳ ינאי קמ״ל גבי בשמים של אנטוכיא דנוטלת שליש ריווח משום דזה עיקר מסחרן ורשב״נ אר״י קמ״ל דכיון דעיקר מסחרן הוא אשה גובה פרנא מהן ופרש״י ז״ל דגובה שליש ריווח מהאי טעמא גופי׳ כמו בשמים של אנטוכיא אבל גבי ארנקי דמחוזא דלא שייך לאשמועינן לענין שליש ריווח דהא המה כספים עצמן ע״כ פרש״י ז״ל לזה שמעתי כתובה מנכסי יתומין אבל מעיקרא גבי גמלי ערביא מפרש דקמ״ל הדין לענין שליש ריווח והא דלא נקט הרי הן ככספים הוא משום דממילא קמ״ל אגב אורחא דגובה מהן גופי׳ דכיון דעיקר מסחרן הוא סמכה דעתי׳ עלה אבל הא דקמ״ל הדין הזה הכא הוא ע״כ משום פי׳ פרנא ריווח שליש אבל מודה רש״י ז״ל דגובה מהן דהא בפירוש גרסינן אשה גובה פרנא מהם וזהו עיקר כונת רש״י ז״ל לפרש הא דקמ״ל הדין הכא משום פי׳ פרנא ריווח שליש וקראו לריווח שליש פרנא ולא כתובה ותרתי קאמר הכניסה לו גמלי ערביא יש לה פורנא וגבייתה מהן כשיש ת״י גמלים גובה מהם כמו מקרקע אבל גבי ארנקי דמחוזא פרש״י ז״ל לזה שמעתי כתובה מנכסי יתומין דכונת רבא בארנקי דמחוזא בלשון פרנא הוא כתובה דל״ל דמיירי נמי מדין ריווח שליש ז״א דא״כ מאי קמ״ל בזה חידוש בפרנא הול״ל בע״ח גובה מהן בשלמא ברישא תרתי קמ״ל דבהכניסה לו גמלי ערביא יש לה פרנא אבל בכספים מאי חידוש הוא בפרנא ע״כ פירש דהוא כתובה בעלמא אבל בכ״מ פרנא פי׳ פרנא ריווח שליש והא דלא נקט הרי הן ככספים משום דאגב קמ״ל דגובה מהן כמו מקרקע דהא גבי נדוניא נמי חשוב כבע״ח עיי׳ אה״ע סי׳ ק׳ ומטלטלי דיתמי לא משתעבד לבע״ח וקמ״ל תרתי דין דגביה ודין מה הוא חייב לה דהסחורה הזאת מתחייב פרנא ונגבית ממנה והא דפרש״י ז״ל פרנא שליש ריווח לאו דממעט דלא מיירי מענין גביה ז״א דהא פשיטא דמיירי מדין גביה אלא דקמ״ל רש״י ז״ל דפי׳ פרנא הוא ריוח ומיירי הכא מדין ריוח ולא מדין כתובה דריווח וכתובה יש להן דין אחד ומיירי הכא מדין ריוח וגבי ארנקי מדין כתובה ועי״ז יתפרש הירושלמי כיון דזכינו לזה דבדבר שהוא משתכר בו מוסיף שליש ודוקא בדברים שעיקר מסחרן בהם בזה אשה גובה מהן כמו מקרקע ונוטלת שליש כמו גמלים של ערביא שיש בהם ב׳ דברים שמשתכר ונוטלת שליש ריוח וגובה מהן כמו ממקרקע וע״כ דלא נוטלת שליש ריוח מסחורה רק בסחורה שעיקר מסחרן הוי באותה סחורה דאז חשובה ככספים אבל לא בסחורה שאין עיקר מסחרן בה דהא בשקי דרודיא ס״ל דנוטלת פרנא אבל בסחורה אחרת דרודיא אין נוטלת פרנא לפיכך פרש״י ז״ל בשמים דאנטוכיא דהוי עיקר מסחרן אבל בלא הוי עיקר מסחרן אף דהוי סחורה ע״מ אינה גובה מהן פרנא נמצא דלשיטת רש״י ז״ל בכל הסחורות אינה נוטלת שליש ריוח רק בסחורה שעיקר סחורתן בה ונמצא דתלי נטילת שליש בסחורה שאשה גובה מהן והוא בדבר שעיקר מסחרן בה ולא משכחת לה זה בלא זה דסחורה שאין האשה גובה מהן אינה נוטלת שליש ריוח וע״כ בעינן ב׳ דברים שיהא משתכר וגובה ע״כ קאמר גבי הכניסה לו בהמה והכניסה לו קרקע דבשתיהן בשוויה וקמפרש הטעם ואינו משתכר וגובה תיבת ואינו הוא כמו שאינו [וכן מצוי בירושלמי כמה פעמים ולדוגמא במס׳ מעשרות פ״ד ואינו רוצה בהשרשתן הוא כמו שאינו רוצה עיי״ש] מפני שאינו משתכר וגובה ואנן בעינן משתכר ואשה גובה והוי כשאר סחורות ברודיא ובקמחוניא וזהו טעמא גבי בהמה אבל בקרקע אף דהוי משתכר וגובה אבל קרקע אין לו אלא אכילת פירות בלבד דאינו נושא ונותן בהם וקמפרש טעמא דתרווייהו גבי בהמה משום דלא הוי משתכר וגובה וקרקע אין לו אלא אכילת פירות בלבד וכל דברינו הוא רק לשיטת רש״י ז״ל אבל לשיטת התוס׳ ז״ל לא בעינן סחורה דוקא שעיקר מסחרן בה אלא כל סחורות פרקמטיא כדמוכח מדבריהם ז״ל דף ס״ו ע״א בד״ה פוחת כו׳ דכתבו בהדיא דבפרקמטיא מוסיף שליש אלא דוקא בבגדי אשה שמשתמשת בהם ופוחתת אותן אינו מוסיף עיי״ש דמוכח דבפרקמטיא בכל פרקמטיא מוסיף שליש עיי״ש משום דלשיטתם ז״ל הא דבעינן דוקא שקי דרודיא ואשלי דקמחוניא הוא משום דדעתה עילוי׳ והוי לענין גביה כמו קרקע משום דאין להם רק סחורה הזאת וסמכה דעתה רק עליה משא״כ לענין נטילת שליש לא בעינן שקי דרודיא ואשלי דקמחוניא דוקא אלא כל הסחורה וכל הפרקמטיא והא דקמ״ל ר׳ ינאי בשמים של אנטוכיא הוא לאו משום דהוא עיקר סחורתן ז״א אלא משום דבשמים במק״א הוי כמו בגדים דאינן עומדים לפרקמטיא אלא שיהא לה לקופה של בשמים להשתמש משא״כ באנטוכיא הוי לפרקמטיא אבל לשיטת רש״י ז״ל מבואר כדברינו שנוטלת שליש דוקא בסחורה שעיקר סחורתן בה ולא משכחת לה נטילת שליש כ״א בשהאשה גובה מהן ודו״ק: