×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) משנה: מֵת הָאָב לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב. בָּזֶה יִיפָּה כֹּחַ הָאָב מִכֹּחַ הַבַּעַל. בְּדָבָר אַחֵר יִיפָּה כֹּחַ הַבַּעַל מִכֹּחַ הָאָב. שֶׁהַבַּעַל מֵיפֵר בְּבֶגֶר וְהָאָב אֵינוֹ מֵיפֵר בְּבֶגֶר.
MISHNAH: If the father died, his power is not voided in favor of the husband. If the husband died, his power is voided in favor of the father1. In this, He strengthened the father’s power over the husband. In another matter, He strengthened the husband’s power over the father since the husband dissolves in adulthood but the father does not dissolve in adulthood2.
1. While the husband cannot dissolve after the father’s death (Mishnah 2), the father can dissolve alone after the husband’s death (as long as the marriage is in the preliminary stage) since after the husband’s death the underage daughter returns to the father’s tutelage.
2. An underage girl can be married off by her father. A woman becomes an adult in two steps. At age 12 (if she had developed two pubic hairs) she becomes an adult before the law but the father retains the right to marry her off and the right to her earnings for an additional 6 months, when she is called נַעֲרָה “adolescent girl”. After these 6 months she becomes an adult, בּוֹגֶרֶת “ripe”, is totally independent from her father, and has to marry on her own. The vow of a minor below age 11 is void. If she made a vow after age 11 (for a male after age 12), one has to investigate whether she understands the meaning and implications of a vow. If the investigation has a positive result, her vows are valid and, as far as vows are concerned, she has acquired the status of adolescent, even though in other legal aspects she remains a minor.
The chapter on vows states clearly that the father can dissolve his dependent daughter’s vows (Num. 30:4–6). Similarly, the husband can dissolve the vows of his wife if she lives “in his house” (vv. 11–15). A preliminarily married girl (cf. Peah 6:2 Note 46; Demay 4:1, Note 19; Terumot 8:1, Note 9) remains under her father’s jurisdiction until she is taken to her husband’s house in the final ceremony. It is asserted that during her status as preliminarily married wife, the father can dissolve her vows since she is “in his house” and the husband is given special authority over her vows in vv. 7–9 which, therefore, are not duplicated in vv. 11–15.
The power of dissolution in any case is restricted to the day after the father or husband first was informed of the vow (vv. 6,9,13,15). But if one of them agreed to the vow within the allotted period, he can no longer object after that.
קישוריםקרבן העדהפני משהעודהכל
מתני׳ לא נתרוקנה רשות לבעל – שאין הבעל מיפר נדרי אשתו עד שתכנוס לרשותו:
נתרוקנה רשות לאב – ומיפר כל ימי נערותה:
והאב אינו מיפר בבגר – דכתיב בנעוריה בית אביה:
מתני׳ מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל – שאין הבעל מיפר נדרי אשתו עד שתנשא:
מת הבעל נתרוקנה רשות לאב – ומפר כל ימי נערותה דכתיב בנעוריה בית אביה ומהא שמעינן נמי דכל זמן שהיא נערה לא תצא מרשות אביה אפילו היא ארוסה והילכך ברישא כי מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל:
שהבעל מיפר בבגר – אם קידשה כשהיא בוגרת והך סיפא ר״א היא כדמפרש בגמ׳:
והאב אינו מיפר בבגר – דכתיב בנעוריה:
קישוריםקרבן העדהפני משההכל
 
(ב) הלכה: מֵת הָאָב לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל כול׳. הֲווֹן בָּעֵי מֵימַר. בְּשֶׁלֹּא הֵיפֵר הָאָב חֶלְקוֹ וָמֵת וְלֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. דֶּרֶךְ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עַד שֶׁלֹּא הָיְתָה בִתּוֹ יוֹצֵאת מֵאֶצְלוֹ אוֹמֵר לָהּ. כָּל נְדָרִים שֶׁנָּדַרְתְּ בְּתוֹךְ בֵּיתִי הֲרֵי הֵן מוּפָרִין. הָדָא אָמְרָה. אֲפִילוּ הֵיפֵר הָאָב חֶלְקוֹ וָמֵת לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל.
HALAKHAH: “If the father died, his power is not voided in favor of the husband,” etc. They wanted to say that if the father had dissolved his part and died, his power is not voided in favor of the husband1. Let us hear from the following2: “The way of learned people is that, before his daughter left his house, he told her: ‘Any vows which you had vowed in my house are dissolved’.” This implies that if the father had dissolved his part and died, his power is not voided in favor of the husband.
1. If the girl is preliminarily married and the father dies after he had dissolved her vow but before the husband did, her vow cannot be dissolved.
2. Mishnah 4. The quote does not prove anything; the proof is from the second part of the Mishnah which requires the husband to dissolve all prior vows of his bride prior to her entering his house, i. e., as long as she still is only preliminarily married. After she enters his house, he can no longer dissolve prior vows. Since the final marriage ceremony emancipated the girl (older than three years and one day) from her father and the father’s death does the same, it is concluded that the husband’s power over a preliminarily married girl endures only as long as she is under her father’s tutelage.
קרבן העדהשיירי קרבןפני משהעודהכל
גמ׳ ה״ג הוון וכו׳ לא נתרוקנה רשות לבעל הא בשהפ׳ האב חלקו ומת נתרוקנה רשות לבעל – וה״פ סברוהו למימר הא דתנן במתני׳ מת האב וכו׳ איירי בשלא הפר האב אבל הפר האב ומת נתרוקנה רשות לבעל ויכול להפר חלקו:
נשמעינה מן הדא – תא שמע ממתני׳ לקמן בפרקין:
הרי הן מופרין – וכן הבעל עד שלא תיכנס לרשותו אומר לה כל נדרים שנדרת עד שלא תיכנס לרשותי הרי אלו מופרין שמשתכנס לרשותו אינו יכול להפר:
ה״ג הדא אמרה אפי׳ הפר האב חלקו וכו׳ – וה״פ זאת אומרת אפי׳ היפר האב חלקו ומת לא נתרוקן רשות לבעל דאס״ד נתרוקן רשות לבעל למה לי׳ לבעל למימר הכי עד שלא תיכנס לרשותו הא נישואין לא גריעי ממיתת האב שבשניהם יוצאת מרשותו וכיון שכבר הפר האב קודם שתצא מרשותו תיסגי לי׳ לבעל להפר אפי׳ כשתכנס לרשותו אלא ודאי אפי׳ הפר האב ומת לא נתרוקנה רשות לבעל:
אבל לא הפר הבעל חלקו ומת לא נתרוקנה רשות לאב – דבנעוריה בית אביה לא קאי אלא אנדרים שלא נראו לארוס אבל נדרים שנראו לארוס אין האב יכול להפר:
נשמעינה מן הדא – תא שמע מסיפא דמתני׳ ה״ג עד כדון נדרים שנדרה עד שלא תתארס נדרה משנתארסה מת האב נתרוקנה רשות לבעל. וה״פ עד כאן לא שמעי׳ ממתני׳ דמת האב לא נתרוקן רשות לבעל דוקא בנדרים שנדרה עד שלא נחארסה ולא היה עדיין רשות הבעל עליה ואין הבעל יכול להפר אלא בשותפותיה דאב אבל נדרים שנדרה משנתארסה מת האב נתרוקן רשות לבעל דהא אי מת קודם האירוסין הבעל יכול להפר לבדו כדאמרי׳ לעיל בריש פרקין ביתומה:
הוון בעי מימר בשלא הפר האב וכו׳. עיי׳ בקונט׳. וא״ת כשהארוס מיפר חלקו מאי נתרוקן רשות לבעל דקאמר וי״ל דה״ק אף שמת האב לא נתבטל רשותו וא״ת ק״ו הוא למה בשלא היפר האב לא נתרוקן רשות לבעל כ״ש כשהפר האב דאיקלש נדרא וי״ל קסברי האב מיגז גייז וכיון דכבר נתבטל המחצ׳ אמרי׳ נתרוקן רשות לבעל:
הדא אמרה אפילו לא היפר האב וכו׳. עיי׳ בקונט׳. וא״ת דלמא לכך צריך הבעל להפר עד שלא תכנס לרשותו שאין הבעל מיפר בקודמין דכתיב ואם בית אישה נדרה וי״ל דלא מוקמי׳ קרא אלא שאין הבעל יכול להפר לחוד בקודמין אבל הכא שכבר היפר האב אס״ד בשהפר האב ומת נתרוקן רשות לארוס כ״ש לבעל ממש:
גמ׳ הוון – בני הישיבה בעיי מימר דדוקא בשלא היפר האב חלקו ומת לא נתרוקנה רשות לבעל שיפר לבדו אבל אם הפר האב חלקו ומת בהא לא קאמר לא נתרוקנה רשות לבעל אלא דהבעל מיפר נמי חלקו:
נישמעינה – ת״ש ממתני׳ דלקמן דאין חילוק ולעולם לא נתרוקנה רשות לבעל:
דרך ת״ח כו׳ – ומסיפא קא דייק דקתני התם וכן הבעל עד שלא תכנס לרשותו אומר לה כל נדרים שנדרת עד שלא תיכנס לרשותי הרי אלו מופרין שמשתכנס לרשותו אינו יכול להפר שאין הבעל מיפר בקודמין ואע״ג שהפר לה האב חלקו כדקתני ברישא כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין אפ״ה צריך הבעל לומר לה כן ולא אמרי׳ מכיון שהפר האב יכול הבעל להפר אפי׳ אחר שתכנס לרשותו דלא מיקרי קודמין כיון דלית כאן אלא חלקו משום דבשעת הנדר היה נראה לשניהם וה״נ כן הואיל בשעת הנדר נראה לשניהם והילכך לעולם לא נתרוקנה רשות לבעל הדא אמרה אפי׳ הפר האב חלקו כו׳ גרסינן:
קרבן העדהשיירי קרבןפני משההכל
 
(ג) מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב. הֲווֹן בָּעֵיי מֵימַר. בְּשֶׁהֵיפֵר הַבַּעַל אֶת חֶלְקוֹ. אֲבָל לֹא הֵיפֵר הַבַּעַל חֶלְקוֹ וָמֵת וְלֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. נָדְרָה וְהִיא אֲרוּסָה. נִתְגָּרְשָׁה בוֹ בַיּוֹם. נִתְאָרְסָה בוֹ בַיּוֹם. אֲפִילוּ לְמֵאָה. אָבִיהָ וּבַעֲלָהּ הָאַחֲרוֹן מֵיפֵירִין אֶת נְדָרֶיהָ. הָדָא אָמְרָה. אֲפִילוּ לֹא הֵיפֵר הַבַּעַל חֶלְקוֹ וָמֵת הַבַּעַל. נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב.
If the husband died, his power is voided in favor of the husband.” They wanted to say, after the husband had dissolved his part. But if the husband had not dissolved his part when he died, the power is not voided in favor of the father. Let us hear from the following: “If she made a vow while being preliminarily married. If she was divorced on the same day, preliminarily married on the same day, even a hundred times, her father and her last husband dissolve her vows1.” That means, even if the husband had not dissolved his part and died, his power is voided in favor of the father.
1. Mishnah 3. Since the last husband has to dissolve, it follows that the first did not. Nevertheless, the father can dissolve her vows after the first husband was eliminated by divorce (or death).
שיירי קרבןפני משהעודהכל
נשמעינה מן הדא נדרה והיא ארוסה וכו׳. וא״ת שאני התם דאיכא בעל האחרון אבל להאב לחוד לא נתרוקן הרשות בשלא הפר הבעל וי״ל אס״ד שאין להאב רשות להפר לחוד ולא קרינן בה בנעוריה בית אביה אף עם בעלה האחרון לא היה לו להפר שכבר נאסרה שעה אחת. ויש ראיה לזה מהא דאמר בבבלי ר״פ בנשאל על ההקמה ע״ש בגמרא ובר״ן:
הוון בעיי מימר – בסיפא היו רוצין לפרש איפכא דדוקא בשהפר הבעל חלקו נתרוקנה רשות לאב אבל לא הפר הבעל חלקו ומת לא נתרוקנה רשות לאב כיון שהנדר היה נראה לשניהם:
שיירי קרבןפני משההכל
 
(ד) מֵת הָאָב לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. רִבִּי חַגַּיי בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. עַד כְּדוֹן בִּנְדָרִים שֶׁנָּדְרָה מִשֶּׁנִּתְאָרְסָה. נְדָרִים שֶׁנָּדְרָה עַד שֶׁלֹּא תִתְאָרֵס מֵת הָאָב לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. אָמַר לֵיהּ. וְכִי נְדָרִים שֶׁנָּדְרָה עַד שֶׁלֹּא תִתְאָרֵס וְנִתְאָרְסָה לֹא כְּבָר נִרְאוּ לָאָב לַבַּעַל לְהָפֵר לָהּ. דְּתֵימַר. מֵת הָאָב לֹא נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. הָדָא אָמְרָה. אֲפִילוּ נֵדֶר שֶׁנָּדְרָה מִשֶּׁנִּתְאָרְסָה. נֵדֶר עַד שֶׁלֹּא נִתְאָרְסָה. מֵת הָאָב נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לַבַּעַל. אָמַר לֵיהּ. וְכִי נֵדֶר שֶׁנָּדְרָה עַד שֶׁלֹּא נִתְאָרְסָה וְנִתְאָרְסָה לֹא כְּבָר נִרְאוּ לָאָב וְלַבַּעַל לְהָפֵר לָהּ. דְּתֵימַר. מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב. הָדָא אָמְרָה. אֲפִילוּ נֵדֶר שֶׁנָּדְרָה מִשֶּׁנִּתְאָרְסָה מֵת הַבַּעַל נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב.
“If the father died, his power is not voided in favor of the husband.⁠1” Rebbi Ḥaggai asked before Rebbi Yose. So far for vows she made after she was preliminarily married2. Vows she made before she was preliminarily married; if the father died, was his power not voided in favor of the husband? He said to him, is it not true that vows she made before she was preliminarily married already could be dissolved by father and husband3? Why do you have to say, if the father died, his power is not voided in favor of the husband? That means, even vows she made after she was preliminarily married. Vows she made before she was preliminarily married, if the father died, was his power voided in favor of the husband?⁠4 He said to him, is it not true that vows she made before she was preliminarily married already could be dissolved by father and husband? You say, “if the husband died, his power is voided in favor of the father”! That means, even vows she made after she was preliminarily married, if the husband died, his power is voided in favor of the father!
1. As R. M. Margalit points out, one would expect the quote to read: “If the husband died, his power is voided in favor of the husband.”
2. Since it is a biblical decree that her vows can be voided only by the concurrent action of father and husband, we can understand that in the absence of the father, the husband has no authority. But the father was the only authority for vows preceding the preliminary marriage; why can we not say that at the father’s death the husband inherits his powers?
3. Since the husband in conjunction with the father can void vows that precede the preliminary marriage, the requirement of joint action is permanent.
4. The argument is parallel to the preceding one, only this time to confirm that even for vows made after the preliminary marriage, the sole powers of dissolution belong to the father after the husband’s death.
קרבן העדהשיירי קרבןפני משהעודהכל
לא כבר נראו לאב ולבעל להפר – והרי הן כנדרים שנדרה משנתארסה ואתה אומר לא נתרוקן רשות לבעל:
הדא אמרה – זאת אומרת אפי׳ נדר שנדרה משנתארסה נמי לא נתרוקן רשות לבעל:
ה״ג נדרה עד שלא נתארסה מת הבעל נתרוקנה רשות לאב נדרה משנתארסה מת הבעל לא נתרוקנה רשות לאב – או דלמה לעולם נתרוקן רשות לאב:
לא כבר נראו לאב ולבעל להפר – והן כנדרים שנדרה משנתארסה ואפ״ה אתה אומר מת הבעל נתרוקנה רשות לאב אע״ג שהי׳ יד שניהם שווין בה הדא אמרה אפי׳ נדר שנדרה משנתארסה וכו׳:
עד כדון בנדרים וכו׳. עיין בקונט׳. וא״ת מנ״ל דביתומה אין הארוס מפר נדרים שנדרה עד שלא תתארס דהא הארוס מיפר בקודמין וי״ל ע״כ לומר שאינו יכול להפר דלא עדיף ארוס מבעל ממש שאינו יכול להפר בקודמין כדכתיב ואם בית אישה נדרה אלא בשותפתי׳ דאב קזכה בהן וכיון שמת האב ודאי דאין הארוס יכול להפר. ואפשר לקיים הגי׳ שלפנינו דה״ק דוקא נדרים שנדרה משנתארסה שלא היו ראוין לאדם אחד להפר אותן אבל נדר׳ עד שלא נתארסה שאלו נדרים מעיקרא היו ראיי׳ לאדם אחד להפירן אף עכשיו חוזרין להתירן ור׳ יוסי כיון שכבר נראו לאב ולארוס להפר אין לחלק ודוחק וגירסתי שבקונט׳ נראה עיקר:
נישמעינה – לזה מן מתני׳ דלקמן דקתני נדרה והיא ארוסה כו׳ אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה וע״כ בשלא הפר לה הראשון מיירי דאל״כ למה לי הפרת האחרון הרי האב יכול להפר חלקו אחר שהפר הבעל חלקו אלא בשלא הפר הראשון וקתני אביה והאחרון מפירין ואע״ג דזה הנדר היה נראה לשניהם לאביה עם הראשון אפ״ה כיון שנכנסה לרשות האחרון להפר בשותפות האב מיפר הוא עם האב והכא נמי אפילו לא היפר הבעל חלקו כשמת נתרוקנה רשות לאב כשאין שם ארוס אחר והוא לבדו מיפר:
מת האב כו׳ ר׳ חגיי בעי – לפני ר׳ יוסי מי נימא דעד כאן לא קאמר אלא בנדרים שנדרה משנתארסה הואיל ובשעת הנדר היה נראה לשניהם והילכך מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל:
נדרים שנדרה עד שלא נתארסה – אם בזה נמי אמרינן מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל אע״פ דבשעת הנדר לא היה רשות שניהם עליה. והיותר נראה דאפכא גרסינן הכא בבעיא ראשונה דעד כאן בנדרים שנדרה עד שלא נתארסה מפני שבשעת נדרה לא הוה עליה אלא רשות האב והילכך לא נתרוקנה רשות לבעל אבל בנדרים שנדרה משנתארסה מאי דאיכא למימר הואיל ובשעת הנדר היה גם רשות בעלה עליה דבכה״ג אמרינן דנתרוקנה רשות לבעל. והשתא שייך שפיר התשובה שהשיבו:
א״ל וכי נדרים שנדרה עד שלא תתארס ונתארסה – לאו דאפי׳ בזה כבר נראו לאב ולבעל להפר לה אחר שנתארסה:
דתימר – כלומר ואפילו הכי את אומר בהן מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל והה״ד בנדרי׳ שנדרה משנתארסה דמאי שנא הדא אמרה אפילו נדר שנדרה משנתארסה מת האב לא נתרוקנה לרשות הבעל:
חסר כאן הבעיא וניכר החסרון מתוך משמעות הענין וה״ג נדרה עד שלא נתארסה נדרה משנתארסה מת הבעל נתרוקנה לרשות האב. ואסיפא קאי מת הבעל נתרוקנה רשות לאב ובעי דילמא עד כאן בנדרים שנדרה עד שלא נתארסה הואיל ובשעת הנדר לא היה עליה אלא רשות האב והילכך עכשיו חוזרת לרשותו אבל בנדרים שנדרה משנתארסה וברשות שניהם היא אם בדא נמי אמרינן מת הבעל נתרוקנה רשות לאב ופשיט ליה נמי הכי וכי נדר שנדרה עד שלא נתארסה ונתארסה לא כבר נראו לאב ולבעל להפר לה כשנתארסה:
דתימר – ואפי׳ הכי את אומר מת הבעל נתרוקנה רשות לאב והה״ד בנדרים שנדרה משנתארסה דמאי שנא הדא אמרה כו׳:
קרבן העדהשיירי קרבןפני משההכל
 
(ה) שֶׁהַבַּעַל מֵיפֵר בְּבֶגֶר. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי לָעְזָר. דְּתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר. אִם הָיֹה תִהְיֶה לְאִישׁ. בְּבוֹגֶרֶת אֲרוּסָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
“Since the husband dissolves in adulthood.” The Mishnah follows Rebbi Eleazar, since it was stated in the name of Rebbi Eleazar1: “If she should be a man’s”2, the verse speaks about a preliminarily married adult girl3.
1. If the material in the first paragraph is Amoraic, R. Eleazar is the Amora, bar Pedat. If the argument is tannaїtic, he is the Tanna, ben Shamua. R. Eleazar’s argument is paralleled in Sifry Num. 153 by R. Joshia, student of R. Ismael. The final argument in this paragraph is attributed to R. Ismael in the Babli, 68a.
2. Num. 30:7. The masoretic text reads הָיוֹ.
3. At 12 years and 6 months (or 6 months after she developed two pubic hairs) she permanently leaves her father’s potestas. He reads the verse as dealing with a case where there is no residual power of the father. But since vv. 11 ff. speak of the married woman, he must find a case of a preliminarily married woman free from her father.
קרבן העדהפני משהעודהכל
מתני׳ – דתנן שהבעל דהיינו הארוס מיפר בבגר אתיא כר׳ לעזר:
שהבעל מיפר בבגר – מתני׳ דר׳ אליעזר היא. דתני לעיל בבוגרת וארוסה הכתוב מדבר ולומר שבשהיא נתארסה כשבגרה הבעל מיפר לבדו ולא איירי כלל בשותפות האב:
קרבן העדהפני משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

נדרים :

Heinrich W. Guggenheimer edition, Berlin, De Gruyter, 1999-2015 (CC BY 3.0)
, קישורים נדרים :, קרבן העדה נדרים :, שיירי קרבן נדרים :, פני משה נדרים :

Nedarim 0:076 – Translation and commentary by Heinrich W. Guggenheimer, Berlin, De Gruyter, 1999-2015 (CC BY 3.0), Kishurim Nedarim 0:076, Korban HaEdah Nedarim 0:076, Sheyarei Korban Nedarim 0:076, Penei Moshe Nedarim 0:076

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×