×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) משנה: כֶּרֶם שֶׁכּוּלּוֹ עוֹלֵלוֹת – ר׳רִבִּי אֱלִעֶזֶר אומ׳אוֹמֵר: לְבַעַל הַבַּיִת, ור׳וְרִבִּי עקיב׳עֲקִיבָא אוֹמֵר: לָעֲנִייִם. א״ראָמַר רִבִּי אֱלִיעֶזֶר: כִּי תִבְצוֹר לֹא תְעוֹלֵל – אִם אֵין בָּצִיר, מְנַיִין עוֹלֵלוֹת? אָמַר לוֹ ר׳רִבִּי עקיב׳עֲקִיבָא: וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל – אפי׳אֲפִילוּ כּוּלּוֹ עוֹלֵלוֹת. אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר: כִּי תִבְצוֹר לֹא תְעוֹלֵל? אֵין לָעֲנִייִם בְּעוֹלֵלוֹת קוֹדֶם לְבָצִיר.
MISHNAH: A vineyard that produces only gleanings, Rebbi Eliezer says, they are for the proprietor, Rebbi Aqiba says, for the poor. Rebbi Eliezer said (Deut. 24:21): “When you gather your grapes … do not take the gleanings after it.” If there is no vintage, where are the gleanings? Rebbi Aqiba told him (Lev. 19:10): “Do not take gleanings from your vineyard,” even if it is all gleanings. If that is so, why does it say “when you gather your grapes … do not take the gleanings after it;” the poor have no right to the gleanings1 before the vintage.
1. Nor to enter the vineyard before the time of the harvest. The grapes might still grow to sit one row on top of the other so that at harvest time they are no longer gleanings.
קישוריםפני משהאור לישריםעודהכל
מתני׳ כרם שכולו עוללות – שאין בו אשכול שיש לו כתף ונטף:
אם אין בציר מנין עוללות – כשאין לבה״ב לבצור א״כ אין חיוב עוללות דכי תבצור כתיב:
וכרמך לא תעולל – משמע אפי׳ כולו עוללות לא תקח ולעניים הן:
קודם הבציר – קודם שיתחיל הבע״ה לבצור ומפרש בגמ׳ כמה יבצור שיהא חייב בעוללות והלכה כר״ע:
משנה
כרם שכולו עוללות – שכל אשכולותיו של הכרם גדלו כעוללות, ואין להם לא כתף ולא נטף, - רבי אליעזר (בן הורקנוס, תנא בדור השני) אומר: לבעל הבית – כל הכרם של בעל הכרם הוא, ואין בו לעניים כלום; ורבי עקיבה (תנא בדור השלישי, מגדולי התנאים) אומר: לעניים – כל הכרם של העניים הוא, שהרי כולו עוללות.
אמר רבי אליעזר: נאמר בעניין עוללות: ״כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ, לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ״ (דברים כד,כא) – הבוצר כרמו חייב להניח את העוללות לעניים, - אם אין בציר – לבעל הכרם, שכל הכרם עוללות, מניין עוללות – לעניים? – אם אין לבעל הכרם מה לבצור, לא חלה עליו החובה לתת לעניים את העוללות. כך יש ללמוד מן הפסוק הזה הקושר את נתינת העוללות לפעולת הבצירה של בעל הכרם. ומכאן שכרם שכולו עוללות הרי הוא כולו לבעל הכרם.
אמר לו רבי עקיבה: נאמר בעניין עוללות: ״וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל״ (ויקרא יט,י) - אפילו כולו עוללות – הרי הוא של העניים, ולא של בעל הכרם. כך יש ללמוד מן הפסוק הזה התולה את נתינת העוללות בכרם. אם כן, למה נאמר: ״כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ, לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ״ (דברים כד,כא)? – מה כוונת הכתוב הזה לדעת רבי עקיבה? אין לעניים בעוללות קודם לבציר – אין העניים זכאים ליטול את העוללות קודם שיתחיל בעל הכרם לבצור את כרמו.
• • •
קישוריםפני משהאור לישריםהכל
 
(ב) הלכה: אוְדִכְווָתָהּ: אִם אֵין בָּצִיר אֵין פֶּרֶט, עַד שֶׁיְּהֵא בָּצִיר בְּצַד הַבָּצִיר. אֲכָלָתָן חַיָּה, לֹא.
HALAKHAH: Similarly, if there is no harvest there are no single berries1, until there should be vintage2 along vintage, not if a wild animal ate it.
1. Following R. Eliezer. Since in Lev. 19:10, gleaning and single berries are mentioned in one verse, they must follow the same rules.
2. When the proprietor gathers, the poor can have their grape gathering from the gleanings. However, if animals ate all grape bunches before the harvest, R. Eliezer declares the gleanings to belong to the proprietor.
א. בטקסט בכ״י ליידן מתחילה כאן הלכה ״ז׳⁠ ⁠⁠״.
פני משהאור לישריםעודהכל
גמ׳ ודכוותה אם אין בציר אין פרט – והפרט שטפל מאליו קודם שיתחיל לבצור אין לעניים בהם כלום כדכתיב וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט הוקש הפרט לעוללות:
עד שיהא בציר בצד הבציר – כלומר עד שיתחיל הוא לבצור ויהיה שיעור הבציר כדלקמיה בצד הבציר שהתחיל הוא הא אכלתן חיה לא ראינו מצטרף עם מה שהבציר לשימור בציר:
תלמוד
כרם שכולו עוללות
מציעים מסקנה העולה מתוך השוואה: ודכוותה: – ושכמותה: אם אין בציר - אין פרט – לפי דעת רבי אליעזר במשנה, כשם שאם אין בציר - אין עוללות, כך גם אם אין בציר - אין פרט, שאם הכרם כולו עוללות ואין לבעל הכרם מה לבצור, לא חלה עליו החובה לתת לעניים את הפרט שנשר מאליו, מפני שפרט ועוללות דינם שווה, עד שיהא בציר בצד הבציר – העניים זכאים ליטול את הפרט ואת העוללות רק במקרה שיש לבעל הכרם מה לבצור בצד העוללות שהעניים בוצרים לעצמם.
ומסייגים: (צריך להוסיף: ׳אבל׳, כמו בכתב יד רומי) אכלתן חיה – במקרה שאכלה חיה את הענבים שבכרם שהיו של בעל הכרם, ולא נשארו אלא העוללות, - לא – אין אומרים שאין העניים זכאים ליטול את העוללות, כיוון שמתחילה היה לבעל הכרם מה לבצור.
פני משהאור לישריםהכל
 
(ג) וְכַמָּה הוּא בָּצִיר? דְּבֵי שִׁילָא אָמְרֵי: שְׁלֹשָׁה אֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁהֵן עוֹשִׂין רְבִיעַ.
How much is a vintage? In the school of Shila1 they said, three bunches that make a quarter2 of wine.
1. An Amora of the first generation in Nahardea who already had his school when Rav returned from Galilee. In the Babli, he usually is given the title Rav, which however is an anachronistic usage by later generations.
2. A quarter of a log, about 3.8 fl. oz. or 133 cm; cf. Berakhot p. 296.
פני משהאור לישריםעודהכל
וכמה הוא שיעור בציר – שיהא אח״כ חייב בעוללות:
שהן עושין רביע – שיכול לעשות מהן יין רביעית הלוג כדאשכחן בעלמא ששיערו ברביעית:
ושואלים: וכמה הוא בציר? – כמה יבצור בעל הכרם ויהיו העניים זכאים ליטול את העוללות? (נראה שהשאלה היא הן לפי רבי אליעזר, שאם אין בציר - אין עוללות, והן לפי רבי עקיבה, שאין לעניים בעוללות קודם לבציר)
ומשיבים: דבי שילא (חכם בבלי בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים) אמרין: – [החכמים] של בית שילא אומרים: שלשה אשכולות שהן עושין רביע (צריך לומר: ׳רביעית׳, וכן הוא בנוסח רש״ס, וכן הגיה ב״שערי תורת ארץ ישראל״) – שמהענבים שבאשכולות האלה מייצרים רביעית הלוג יין, שרביעית הלוג יין הוא שיעור חשוב לכמה דברים.
פני משהאור לישריםהכל
 
(ד) וְהָא ר׳רִבִּי עֲקִיבָה מְקַייֵם תְּרֵי קְרָאֵי. וּמָה דר׳דְּרִבִּי לִיעֶזֶר וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל? שֶׁלֹּא תאמ׳תֹאמַר: הוֹאִיל וְאֵין לָעֲנִייִם בְּעוֹלֵלוֹת קוֹדֶם לְבָצִיר יִזְכֶּה בָהֶן בַּעַל הַבַּיִת, לְפוּם כָּךְ צָרִיךְ מֵימַר: וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל.
Rebbi Aqiba certainly explains both verses. How does Rebbi Eliezer explain “do not take gleanings from your vineyard”? So you should not say that, since the poor have no rights before harvest time, the proprietor acquired rights to them1, it is necessary to say “do not take gleanings from your vineyard2.”
1. That the owner of the vineyard could come and take all the unripe gleanings for himself before harvest time.
2. Anytime before, during, and after the harvest.
פני משהאור לישריםעודהכל
והא ר״ע מקיים תרי קראי – ניחא לר״ע דדריש ומקיים נמי קרא דר״א כדאמר במתני׳:
ומה דר׳ אליעזר – ומה מקיים ר״א בקרא וכרמך לא תעולל. שלא תאמר הואיל ואין לעניים בעוללות קודם לבציר כלומר דבהא וודאי ר״א נמי ס״ל דעוללות אחר כי תבצור נאמרו וה״א דהואיל ואכתי אין לעניים זכות בהם א״כ יזכה בהן בעה״ב אם הוא רוצה דלא נתחייב ליתן להעניים עד אחר שיבצור:
לפום כן צריך מימר וכרמך לא תעולל – ושם לא הוזכר בציר לומר לך דלעולם הבעה״ב אינו יכול לזכות בהן אלא יתקיימו עד שיתחיל לבצור שיעור בציר ואז יזכו בהן העניים:
ושואלים: (ו)הא – הנה (מילה זו משמשת כאן לסיכום תוכן הדברים שקדמו (״אוצר לשונות ירושלמיים״, עמוד 335, הערה 1)), רבי עקיבה מקיים תרי קראי (צריך לומר: ׳קרייא׳ (הצורה ׳קראי׳ היא בבלית)) – מקיים (מיישב ומפרש) את שני הפסוקים (שלדעת רבי עקיבה, הפסוק ״וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל״ מלמד שאפילו כולו עוללות הרי הוא של העניים, והפסוק ״כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ, לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ״ מלמד שאין לעניים בעוללות קודם לבציר). ומה דרבי (צריך לומר: ׳ומה מקיים רבי׳, וכן הוא בנוסח רש״ס) ליעזר – מה מקיים (כיצד מיישב ומפרש) רבי אליעזר (את הפסוק) ״וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל״ (ויקרא יט,י)? – שלדעת רבי אליעזר, הפסוק ״כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ, לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ״ מלמד שאם אין בציר - אין עוללות, אבל מה יש ללמוד מהפסוק ״וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל״?
ומתרצים: שלא תאמר: הואיל ואין לעניים בעוללות קודם לבציר – אין העניים זכאים ליטול את העוללות קודם שיתחיל בעל הכרם לבצור את כרמו, יזכה בהן בעל הבית – אלמלא הפסוק ״וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל״, היה מקום לאפשרות שיילך בעל הכרם לכרמו קודם שיתחיל לבצור וייטול עוללות. לפום כן צריך מימר: – לפיכך צרך לומר: ״וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל״ – יש ללמוד מהפסוק הזה, התולה את נתינת העוללות בכרם ולא בפעולת הבצירה, שבעל הכרם חייב להניח את העוללות לעניים בין בשעת הבציר ובין קודם הבציר, ולכן האפשרות שהועלתה נשללת (רבי אליעזר מודה לרבי עקיבה שהפסוק ״כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ, לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ״ מלמד גם שאין לעניים בעוללות קודם לבציר).
• • •
פני משהאור לישריםהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

פאה : – מהדורת על⁠־התורה בהכנה (כל הזכויות שמורות) שהוהדרה על פי כתב יד ליידן 4720, עם הערות המתעדות את ההגהות שבכתב יד זה ושינויי נוסח בעדי נוסח אחרים. מהדורה זו נעזרה במהדורת חיים גוגנהיימר, ברלין, די גרויטר, תשנ"ט-תשע"ה ומשלבת (עם שינויים) את הניקוד שבה., קישורים פאה :, פני משה פאה :, אור לישרים פאה :

Peah 0:046 – Translation and commentary by Heinrich W. Guggenheimer, Berlin, De Gruyter, 1999-2015 (CC BY 3.0), Kishurim Peah 0:046, Penei Moshe Peah 0:046, Ohr LaYesharim Peah 0:046

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×