ושואלים: (
ו)
הא – הנה (מילה זו משמשת כאן לסיכום תוכן הדברים שקדמו (״אוצר לשונות ירושלמיים״, עמוד 335, הערה 1)),
רבי עקיבה מקיים תרי קראי (צריך לומר: ׳
קרייא׳ (הצורה ׳קראי׳ היא בבלית)) – מקיים (מיישב ומפרש) את שני הפסוקים (שלדעת רבי עקיבה, הפסוק ״וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל״ מלמד שאפילו כולו עוללות הרי הוא של העניים, והפסוק ״כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ, לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ״ מלמד שאין לעניים בעוללות קודם לבציר)
. ומה דרבי (צריך לומר: ׳
ומה מקיים רבי׳, וכן הוא בנוסח רש״ס)
ליעזר – מה מקיים (כיצד מיישב ומפרש) רבי אליעזר (את הפסוק)
״וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל״ (ויקרא יט,י)? – שלדעת רבי אליעזר, הפסוק ״כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ, לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ״ מלמד שאם אין בציר - אין עוללות, אבל מה יש ללמוד מהפסוק ״וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל״?
ומתרצים: שלא תאמר: הואיל ואין לעניים בעוללות קודם לבציר – אין העניים זכאים ליטול את העוללות קודם שיתחיל בעל הכרם לבצור את כרמו, יזכה בהן בעל הבית – אלמלא הפסוק ״וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל״, היה מקום לאפשרות שיילך בעל הכרם לכרמו קודם שיתחיל לבצור וייטול עוללות. לפום כן צריך מימר: – לפיכך צרך לומר: ״וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל״ – יש ללמוד מהפסוק הזה, התולה את נתינת העוללות בכרם ולא בפעולת הבצירה, שבעל הכרם חייב להניח את העוללות לעניים בין בשעת הבציר ובין קודם הבציר, ולכן האפשרות שהועלתה נשללת (רבי אליעזר מודה לרבי עקיבה שהפסוק ״כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ, לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ״ מלמד גם שאין לעניים בעוללות קודם לבציר).
• • •