אחד קדרה שבישל וכו׳. כתב הר״א בפי׳ למסכת מעשרות דאמריקה ושטיפה קאי ולא דק וכמ״ש בקונטרס כן הוא ברא״ש:

התיב ר׳ יוסי בר בון והתני אם בכלי נחשת וכו׳. כתב הר״ן מכאן הוכיחו תו׳ דעירוי ככ״ר דמדשתק ליה ר׳ יוסי ש״מ דקיבלה מיניה כו׳ ואין זו ראיה דאפשר דלא חש להשיב וכו׳ ואדרבה התם משמע דמסקנא דירושלמי הכא הוא שאין עירוי דכלי ראשון מבשל דאמרינן התם מהו לערות על הקילוח וכו׳ איזהו תבשיל ברור כל שהאור מהלך תחתיו אלמא לא ס״ל לבני מערבא דעירוי דכלי ראשון מבשל אדרבה מקילי טפי מגמרא דילן דלדידהו לית להו בישול אלא כשהאור מהלך תחתיו עכ״ל והנה מ״ש דאפשר דלא חש להשיב כן נראה דקאמר ר׳ חנניא בתר הכין מחלוקת דר׳ יונה ור׳ יוסי משמע דרבי יוסי לא הודה לר׳ יוסי בר׳ בון אך מ״ש דמשמע דאין עירוי דכלי ראשון מבשל אינו מבין דלא קאמר אלא לענין דאין חייב כרת על בישול כזה אבל מודה מיהת דאסור ותדע שהרי ר׳ מנא בריה דר׳ יונה הוא דפשיט דאינו חייב על העירוי ומסתמא לא פליג על אביו. גם מ״ש דמקיל טפי מגמרא דילן אינו מוכרח דלמא אף גמרא דילן מודה דאינו חייב על בישול דכלי ראשון כרת וא״ל מדקאמר בש״ס דף ל״ח ע״ב גלגל מהו א״ר יוסף חייב חטאת משמע דאף כשאין האור מהלך תחתיו חייב דיש לומר דאיירי דהאור מהלך תחת המיחם וכיון שהביצה נצלית מחמת חום המיחם שהאור מהלך תחתיו ה״ל כאלו האור מהלך תחת הביצה אך יש להביא ראיה מהא דאמר מר בריה דרבינא התם אף אנן נמי תנינא כל שבא בחמין וכו׳ חוץ מן המליח הישן וקולייס האיספנין שהדחתן זו היא גמר מלאכתן ש״מ ע״כ שמעינן דאפילו המתבשל מחמת חמין ואין האור מהלך תחתיו חייב וכן קאמר בפ׳ חבית הדיח מאי א״ר יוסף חייב חטאת. אך קשה ור׳ זעירא תיקשי ליה מתני׳ דחבית דתנן שהדחתן זו היא גמר מלאכתן י״ל דלאו לענין חיוב חטאת איחמר אלא לענין איסור וצ״ע: