ירושלמי כתובות ב׳:ד׳ירושלמי
(א) משנה: זֶה או׳אוֹמֵר: זֶה כְתָב יָדִי וְזֶה כְתָב יָדוֹ שֶׁלַּחֲבֵירִי, וְזֶה או׳אוֹמֵר: זֶה כְתָב יָדִי וְזֶה כְתָב יָדוֹ שֶׁלַּחֲבֵירִי – הֲרֵי אֵילּוּ נֶאֱמָנִין. זֶה או׳אוֹמֵר: זֶה כְתָב יָדִי, וְזֶה או׳אוֹמֵר: זֶה כְתָב יָדִי – צְרִיכִין שֶׁיִּצְטָרֵף עִמָּהֶן אַחֵר, דִּבְרֵי ר׳רִבִּי. וחכמ׳וַחֲכָמִים אומ׳אוֹמְרִים: אֵינָן צְרִיכִין שֶׁיִּצְטָרֵף עִמָּהֶן אַחֵר, אֶלָּא נֵאֱמָן אָדָם לומ׳לוֹמַר: זֶה כְתָב יָדִי. (ב) הלכה: זֶה אומ׳אוֹמֵר: זֶה כְתָב יָדִי כול׳. לְמָה נִצְרְכָה? לר׳לְרִבִּי. א׳ע׳ג׳אַף עַל גַּב דר׳דְּרִבִּי או׳אוֹמֵר: צְרִיכִין שֶׁיִּצְטָרֵף אַחֵר עִמָּהֶן, מוֹדֶה הוּא הָכָא שֶׁהֵן נֶאֱמָנִין. (ג) אמ׳אָמַר ר׳רִבִּי זְעִירָא: תַּנֵּי בִּכְתוֹבּוֹת דְּבֵית רַב: דִּבְרֵי ר׳רִבִּי (לָעְזָר) עַל הַשְׁטָר, וְדִבְרֵי חֲכָמִים בְּמֵעִיד עַל הַמִּלְוֶה. (ד) תַּנֵּי: כּוֹתֵב אָדָם עֵדוּתוֹ וּמֵעִידָהּ אפי׳אֲפִילוּ לְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים. רַב חוּנָה אמ׳אָמַר: וְהוּא שֶׁיְּהֵא זָכוּר עֵדוּתוֹ. ר׳רִבִּי יוֹחָנָן אמ׳אָמַר: א׳ע׳פ׳אַף עַל פִּיּ שֶׁאֵינוֹ זָכוּר עֵידוּתוֹ. וַתְייָא דְּרַב חוּנָה כר׳כְרִבִּי ור׳וְרִבִּי יוֹחָנָן כְּרַבָּנִין. (ה) ר׳רִבִּי זְעִירָא רַב חוּנָה בְשֵׁם רַב: אֵין הוּא וְאַחֵר מִצְטָרְפִין עַל חֲתִימַת הָעֵד הַשֵּׁינִי. הֵיךְ עֲבִידָא? הָיָה אֶחָד מַכִּיר כְּתָב יָדוֹ וּכְתָב יָדוֹ שֶׁלַּחֲבֵירוֹ וְאֶחָד אֵין אָדָם מַכִּירוֹ וַחֲבֵירוֹ מַכִּירוֹ, חֲבֵירוֹ מָה הוּא שֶׁיִּצְטָרֵף עִם אֶחָד מִן הַשּׁוּק לְהָעִיד עָלָיו? הָדָא הוּא דָמַר ר׳רִבִּי זְעִירָא ר׳רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רַב: אֵין הוּא וְאַחֵר מִצְטָרְפִין עַל חֲתִימַת הָעֵד הַשֵּׁינִי. לֹא צוּרְכָה דְלֹא כְּשֶׁהָיוּ שְׁנַיִם. אֶחָד הַכֹּל מַכִּירִין כְּתָב יָדוֹ וְאֶחָד אֵין אָדָם מַכִּירוֹ וַחֲבֵירוֹ מַכִּירוֹ, חֲבֵירוֹ מָה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה כְּאֶחָד מִן הַשּׁוּק לְהָעִיד עָלָיו? אִם אַתָּה או׳אוֹמֵר כֵּן, נִמְצֵאת הָעֵדוּת מִתְקַייֶמֶת בְּעֵד אֶחָד. אמ׳אָמַר ר׳רִבִּי יוּדָן: וְיֵאוּת. אִילּוּ שְׁנַיִם שֶׁיָּצְאוּ מֵעִיר שֶׁרוּבָּהּ גּוֹיִם כְּגוֹן הָדָא סוּסִיתָא, אֶחָד הַכֹּל מַכִּירִין אוֹתוֹ שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד אֵין אָדָם מַכִּירוֹ חֲבֵירוֹ מַכִּירוֹ, מָהוּ שֶׁיֵּעָשֶׂה כְּאֶחָד מִן הַשּׁוּק לְהָעִיד עָלָיו? אִם או׳אוֹמֵר אַתְּ כֵּן לֹא נִמְצֵאת כָּל הָעֵדוּת מִתְקַייֶמֶת בְּעֵד אֶחָד? וָכָא נִמְצֵאת כָּל הָעֵדוּת מִתְקַייֶמֶת בְּעֵד אֶחָד. (ו) ר׳רִבִּי חַגַּיי אמ׳אָמַר ר׳רִבִּי זְעִירָא בְעָא: עֵד אֶחָד בְּפֶה וְעֵד אֶחָד בִּשְׁטָר מָהוּ שֶׁיִּצְטָרְפוּ? עֵד אֶחָד בִּכְתָב כְּלוּם הוּא. לָכֵן צְרִיכָה, כְּשֶׁהָיוּ שְׁנַיִם. מָצְאוּ לְקַייֵם כְּתָב יָדוֹ שֶׁלָּרִאשׁוֹן וְלֹא מָצְאוּ לְקַייֵם כְּתָב יָדוֹ שֶׁלַּשֵּׁינִי. ר׳רִבִּי מָנָא בְעָא: עֵד אֶחָד בִּכְתָב, מָהוּ לְזוֹקְקוֹ לִשְׁבוּעָה? עֵד אֶחָד בִּכְתָב כְּלוּם הוּא? לָכֵן צְרִיכָה, כְּשֶׁהָיוּ שְׁנַיִם. מָצְאוּ לְקַייֵם כְּתָב יָדוֹ שֶׁלָּרִאשׁוֹן וְלֹא מָצְאוּ לְקַייֵם כְּתָב יָדוֹ שֶׁלַּשֵּׁינִי. כְּהָדָא: אֵין מְקַבְּלִין מִן הָעֵדִים אֶלָּא אִם כֵּן רָאוּ שְׁנֵיהֶן כְּאַחַת. ר׳רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה או׳אוֹמֵר: אפי׳אֲפִילוּ רָאוּ זֶה אַחַר זֶה. ר׳רִבִּי יִרְמְיָה ר׳רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּשֵׁם רַב: מוֹדִין חכמ׳חֲכָמִים לר׳לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה בְעֵידֵי בְכוֹרָה וּבְעֵידֵי חֲזָקָה. (ז) ר׳רִבִּי בָּא בְשֵׁם ר׳רִבִּי יִרְמְיָה: אַף בְּעֵדֵי סֵימָנִים כֵּן. מַה דָא פְּשִׁיטָא? בְּשֶׁזֶּה אוֹמֵר: רָאִיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְּגַבּוֹ, וְזֶה אוֹמֵר: רָאִיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְגַבּוֹ. אֶחָד אוֹמֵר: רָאִיתִי שְׂעָרָה אַחַת בְּגַבּוֹ, וְאֶחָד אוֹמֵר: רָאִיתִי שְׂעָרָה אַחַת בִּכְרֵיסוֹ – לֹא כְּלוּם. כָּל שֶׁכֵּן גַּבּוֹ וְגַבּוֹ. שְׁנַיִם אוֹמְרִים: רָאִינוּ שְׂעָרָה אַחַת בְגַבּוֹ, וּשְׁנַיִם אומ׳אוֹמְרִים: רָאִינוּ שְׂעָרָה אַחַת בִּכְרֵיסוֹ – ר׳רִבִּי יוֹסֵי בר׳בֵּירִבִּי בּוּן ור׳וְרִבִּי יהושעי׳יְהוֹשַׁעְיָה בְּרֵיהּ דר׳דְּרִבִּי שַׁמַּאי: חַד אָמַר: פָּסוּל, וְחוֹרָנָא אָמַר: כָּשֵׁר. מָן דָּמַר: פָּסוּל, כְּמֵעִיד עַל חֲצִי סימני׳סֵימָנִין. וּמָן דָּמַר: כָּשֵׁר, שֶׁמָּא נִשְׁרוּ. אֶחָד אוֹמֵר: רָאִיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בְּגַבּוֹ, וְאֶחָד אוֹמֵר: רָאִיתִי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת בִּכְרֵיסוֹ – ר׳רִבִּי בָּא אוֹמֵר: דִּבְרֵי הַכֹּל כָּשֵׁר, ר׳רִבִּי חַגַּי אוֹמֵר: דִּבְרֵי הַכֹּל פָּסוּל. ר׳רִבִּי יוֹסֵי אָמַר: בְּמַחֲלוֹקֶת. אמ׳אָמַר ר׳רִבִּי יוֹסֵי לר׳לְרִבִּי חַגַּי: וְהָא ר׳רִבִּי יוּדָן סָבַר דִּכְװָתִי! אָמַר לֵיהּ: עַל דְּרַבֵּיהּ אֲנָא פְלִיג, לֹא כָּל שֶׁכֵּן עִלָוֵיהּ. אמ׳אָמַר ר׳רִבִּי מָנָא: יְאוּת אָמַר ר׳רִבִּי חַגַּי. אִלּוּ שְׁטָר שֶׁהוּא מְחוּתָּם בְּאַרְבַּע חוֹתָמוֹת וְקָרָא עַלָיו עִרְעֵר, זֶה מֵעִיד עַל שְׁנַיִם וְזֶה מֵעִיד עַל שְׁנַיִם, שֶׁמָּא כְּלוּם הוּא, וְאֵין כָּל חֲתִימָה וחתימ׳וַחֲתִימָה צְרִיכָה שְׁנֵי עֵדִים? וָכָה, כָּל סֵימָן וְסֵימָן צָרִיך שְׁנֵי עֵדִים. ר׳רִבִּי חֲנִינָא יְלִיף לָהּ מִשְּׁנֵי חֲזָקָה: אִילּוּ אֶחָד מֵעִידָהּ שֶׁאָכְלָהּ שָׁנָה רִאשׁוֹנָה שְׁנִיָה וּשְׁלִישִׁית, וְאֶחָד מֵעִידָהּ שֶׁאָכְלָהּ שָׁנָה רְבִיעִית חֲמִשִית וְשִׁשִּׁית – שֶׁמָּא כְּלוּם הוּא, וְאֵין כָּל חֲזָקָה וַחֲזָקָה צְרִיכָה שְׁנֵי עֵדִים? וָכָה, כָּל סֵימָן וְסֵימָן צָרִיךְ שְׁנֵי עֵדִים.מהדורת על־התורה בהכנה (כל הזכויות שמורות) שהוהדרה על פי כתב יד ליידן 4720, עם הערות המתעדות את ההגהות שבכתב יד זה ושינויי נוסח בעדי נוסח אחרים. מהדורה זו נעזרה במהדורת חיים גוגנהיימר, ברלין, די גרויטר, תשנ"ט-תשע"ה ומשלבת (עם שינויים) את הניקוד שבה.