ירושלמי עבודה זרה א׳:ב׳ירושלמי
(א)
משנה: אֵילּוּ אֵידֵיהֶן שֶׁל גּוֹיִם קָלֶנְדָּס וְסַטֻרְנָלִייָא וּקְרָטֵסִים וְיוֹם גֵּיניסִיָּא שֶׁלַּמְּלָכִים וְיוֹם הַלֵּידָה וְיוֹם הַמִּיתָה דִּבְרֵי ר׳רִבִּי מֵאִיר. וחכמ׳וַחֲכָמִים אומ׳אוֹמְרִים כָּל מִיתָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ שְׂרֵיפָה יֶשׁ בָּהּ ע״זעֲבוֹדָה זָרָה. וְשֶׁאֵין בָּהּ שְׂרֵיפָה אֵין בָּהּ ע״זעֲבוֹדָה זָרָה.
(ב)
הלכה: ״אֵילּוּ הֵן אֵידֵיהֶן שֶׁלְּגוֹיִם כול׳ ״ – רַב אמ׳אָמַר עֵידֵיהֶן וּשְׁמוּאֵל אמ׳אָמַר אֵידֵיהֶן. מָאן דאמ׳דְּאָמַר עֵידֵיהֶן – ״וְעֵידֵיהֶם הֵמָּה״ (ישעיהו מ״ד:ט׳), מָאן דאמ׳דְּאָמַר אֵידֵיהֶן – ״כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם״ (דברים ל״ב:ל״ה). רַב אמ׳אָמַר מְאַבִּרִים וּשְׁמוּאֵל אמ׳אָמַר מְעַבְּרִין. מָאן דאמ׳דְּאָמַר מְאַבִּרִין – מוֹסִיפִין לָהּ אֵבֶר, מָאן דאמ׳דְּאָמַר מְעַבְּרִין – כְּאִשָּׁה עוּבָּרָה. רַב אמ׳אָמַר יְאוּתוּ וּשְׁמוּאֵל אמ׳אָמַר יְעוּתוּ. מָאן דאמ׳דְּאָמַר יְאוּתוּ – ״אַךְ בְּזֹאת נֵאוֹת לָכֶם״ (בראשית ל״ד:ט״ו), מָאן דאמ׳דְּאָמַר יְעוּתוּ – ״לָדַעַת לָעוּת אֶת יָעֵף דָּבָר״ (ישעיהו נ׳:ד׳).
(ג)
רַב אמ׳אָמַר קַלֶנְדַּס אָדָם הָרִאשׁוֹן הִתְקִינוֹ, כֵּיוָן דַּחֲמַא לֵילִייָא אֲרִיךְ, אמ׳אָמַר: אֵי לִי שֶׁמָּא שכת׳שֶׁכָּתוּב בּוֹ ״הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב״ (בראשית ג׳:ט״ו), שֶׁמָּא יָבוֹא לְנָשְׁכֵינִי, וְאוֹמֵר ״אַךְ חוֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי״ (תהלים קל״ט:י״א) כֵּיוָן דַּחֲמַא אִימָמָא אֲרִךְ, אמ׳אֲמַר קַלֶנְדַּס קַלוֹן דִּיאוֹ. וְאִיתָא כְּמָאן דאמ׳דְּאָמַר בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּרַם כְּמָאן דאמ׳דְּאָמַר בְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם יְדַע הֲוָה. אמ׳ ר׳אָמַר רִבִּי יוֹסֵי ביר׳בֵּירִבִּי בּוּן מָאן סָבַר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא הָעוֹלָם – רַב דְּתַנֵּי בִתְקִיעֲתָא דְבֵי רַב: זֶה הַיּוֹם תְּחִילַּת מַעֲשֶׂיךָ זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן כול׳, הֲוֵי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִבְרָא הָעוֹלָם.
(ד)
ר׳רִבִּי יוֹחָנָן לֹא אמ׳אָמַר כֵּן, אֶלָּא מַלְכוּת מִצְרַיִם וּמַלְכוּת רוֹמֵי הָיוּ עוֹשִׂין מִלְחָמָה אֵילּוּ עִם אֵילּוּ. אָמְרוּ: עַד מָתַי אָנוּ הוֹרְגִין בְּפּוֹלֶמוֹס זֶה עִם זֶה? בּוֹאוּ וּנְתַקֵּין שֶׁכָּל מַלְכוּת שֶׁתֹּאמַר לְשַׂר צָבָא שֶׁלָּהּ פּוֹל עַל חַרְבְּךָ וְיִשְׁמַע לָהּ׳ תִּתְפּוֹס הַמַּלְכוּת תְּחִילָּה. דְּמִצְרַיִם לֹא שָׁמַע לוֹן. דְּרוֹמֵי הֲוָה תַמָּן חַד גְּבַר סָב, וַהֲוָה שְׁמֵיהּ ייַנוֹבְרִיֻּס, וַהֲווּ לֵיהּ תְּרֵיסָרֵי בָנֵי. אָמְרוּ לֵיהּ: שְׁמַע לוֹן וְאָנוּ עוֹשִׂין בָּנֶיךָ דּוּכְּסִין וְאֵיפַּרְכִין וְאִסְטְרַטֵלֵיטִין, וְשָׁמַע לוֹן. בְּגִין כֵּן צְווָחִין לֵיהּ קַלֶנְדַּס ייַנוֹבְרִיֻּס. מִן יוֹמָא דְבַתְרֵיהּ מִתְאַבְּלִין עֲלוּי מֵילָנֵי אִימֵּרָא. אמ׳ ר׳אָמַר רִבִּי יוּדָן עַנְתּוֹדְרַייָא מָאן דִּזְרַע טְלוֹפְחִין בְּהַהוּא יוֹמָא לָא מַצְלִחִין.
(ה)
רַב אמ׳אָמַר קַלֶנְדַּסא אֲסוּרָה לַכֹּל, ר׳רִבִּי יוֹחָנָן אמ׳אָמַר אֵין אֲסוּרָה אֶלָּא לְפַלְחִין בָּהּ, סַטֻרנַלִייָה אֲסוּרָה לַכֹּל, ר׳רִבִּי יוֹחָנָן אמ׳אָמַר בֵּין קַלֶנְדַּס בֵּין סַטֻרנַלִייָה אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא לְפַלְּחִין בָּהּ. חֲבֵרַייָא בָעוּ נַשֵּׁי דְפַלְחִין כְּפַלְחִין? ר׳רִבִּי אַבָּהוּ בָעֵי וְהָדָא טַקְסִיס דְּקַיְסָרִין מִכֵּיוָן דְּסוֹגְייָא שְׁמַרְייָן כְּפַלְחִין הִיא, הָדָה טַקְסִיס דְּדוּקִים צְרִיכָא. ר׳רִבִּי בֵּיבַי שָׁלְחֵיהּ ר׳רִבִּי זְעִירָא דְּיִזְבּוֹן לֵיהּ עֲזִיל קָטָן מִן סַטֻרְנָלִייָה דְבֵישָׁן. אֲתָא גַבֵּי ר׳רִבִּי יוֹסֵי סְבַר דְּמוֹרֶה לֵיהּ כְּהָדָא דר׳דְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי שָׁרֵי, וְהוֹרֵי לֵיהּ כְּהָדָא דר׳דְרִבִּי יוֹחָנָן אֲסִיר. רַב אמ׳אָמַר קַלֶנְדַּס לִפְנֵי תְּקוּפָה שְׁמוֹנָה יָמִים, סַטֻרְנָלִייָה לְאַחַר תְּקוּפָה ח׳שְׁמוֹנָה יָמִים. אמ׳ ר׳אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן פְּרוֹקְטוֹ רֹאשָׁהּ שֶׁלִּתְּקוּפָה.
(ו)
ר׳רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב שְׁלֹשָׁה זְמַנִּים בְּבָבֶלב וּשְׁלֹשָׁהג זְמַנִּים בְּמָדַיי, שְׁלֹשָׁה זְמַנִּים בְּבָבֶל – מהורי וכנוני וכוונתה שְׁלֹשָׁה בְמָדַיי – נוסרדי ותירייסקי ומהירקנה. ר׳רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב נֹרוּז – בְּב׳ בְּאָדָר בְּפָרָס, בְּעֶשְׂרִים בְּאָדָר בְּמָדַיי.
(ז)
סַטרנַלִייָה שִׂנְאָה טְמוּנָה שׂוֹנֵא נוֹקֵם נוֹטֵר, הֵיךְ מַה דְּאַתְּ אָמַר ״וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב״ (בראשית כ״ז:מ״א). אמ׳ ר׳אָמַר רִבִּי יִצְחָק ביר׳בֵּירִבִּי לָעְזָר בְּרוֹמֶי צְווָחִין לֵיהּ סֶנַטוֹרִייֵהּ דְּעֵשָׂו.
(ח)
וְקָרַטֶסִיס יוֹם שֶׁתָּפְשָׂה בוּ רוֹמֶי מַלְכוּת. וְלֹא כְבָר תַּנִּיתָהּ? אמ׳ ר׳אָמַר רִבִּי יוֹסֵי ביר׳בֵּירִבִּי בּוּן פַּעַם שְׁנִייָה. אמ׳ ר׳אָמַר רִבִּי לֵוִי יוֹם שֶׁנִּתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה לְפַרְעה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, יָרַד מִיכָאֵל וְנָעַץ קָנֶה בַיָּם, וְהֶעֱלָה שִׁלְעֲטוּט וְנְעֲשֶׂה חוֹרֶשׁ גָּדוֹל, וְזֶה הוּא כַּרַךְ גַּדוֹל שֶׁבְּרוֹמֶי. יוֹם שֶׁהֶעֱמִיד יָרָבְעַם שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב, בָּאוּ רוֹמֻס וְרוֹמִילֻס וּבָנוּ שְׁנֵי צְרִיפִים בְּרוֹמֶי. יוֹם שֶׁנִּסְתַּלֵּק בּוֹ אֵלִיָהוּ, הוּעֲמַד מֶלֶךְ בְּרוֹמֶי ״וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם נִצָּב מֶלֶךְ״ (מלכים א כ״ב:מ״ח).
(ט)
״יוֹם גֵּיניסִיָּא שֶׁל מְלָכִים״ – ״וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה״ (בראשית מ׳:כ׳).
(י)
״יוֹם הַלֵּידָה וְיוֹם הַמִּיתָה״ – עַד כָּאן לְצִיבּוּר מִיכָּן וָאֵילָךְ לְיָחִיד. וכת׳וּכְתִיב ״בְּשָׁלוֹם תָּמוּת וּכְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ הָרִאֹשׂנִים וגו׳ ״ (ירמיהו ל״ד:ה׳). כֵּינִי מתנית׳מַתְנִיתָא – כָּל מִיתָה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ עִישׁוּן וּשְׂרֵיפָה יֶשׁ בָּהּ(ן) ע״זעֲבוֹדָה זָרָה, וְשֶׁאֵין בָּהּ עִישׁוּן וּשְׂרֵיפָה אֵין בָּה ע״זעֲבוֹדָה זָרָה.Heinrich W. Guggenheimer edition, Berlin, De Gruyter, 1999-2015 (
CC BY 3.0)
הערות
כן תוקן ע״י הסופר בגיליון כ״י ליידן. במקור היה כתוב: ״קלנס״.
האות ב׳ בהתחלת המלה נוספה בין השיטין.
במקור בכ״י ליידן נכתב: ״ושמונה״, והועבר קולמוס על המלה והוחלפה בגיליון ב: ״ושלשה״.