Pesachim 67 – פסחים סז‏ – Yerushalmi Gadol

(א) משנה: הָאוֹנֵן, וְהַמְפַקֵּחַ בַּגָּל, וְכֵן מִי שֶׁהִבְטִיחוּהוּ לְהוֹצִיאוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין, הַחוֹלֶה וְהַזָּקֵן שֶׁהֵן יְכוֹלִין לוֹכַל כַּזַּיִת, שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן. וְעַל כּוּלָּן אֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן בִּפְנֵי עַצְמָן, שֶׁלֹּא יָבִיאוּהוּ אֶת הַפֶּסֶח לִידֵי פְסוּל. לְפִיכָךְ אִם אֵירַע בָּהֶן פְּסוּל פְּטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁינִי, חוּץ מִן הַמְפַקֵּחַ^א בַּגַּל שֶׁהָיָה טָמֵא מִתְּחִילָתוֹ.

MISHNAH: One slaughters for the deep mourner¹, and one who digs out a collapsed building², and one who was promised that he would be freed from jail, the sick person or the old who are able to eat the volume of an olive. But for all of these one does not slaughter for themselves lest the Pesaḥ become disqualified³. Therefore if a disqualification should occur they are not liable for the Second Pesaḥ except for one who digs out a collapsed building who from the start could expect to be impure.

1. The status of a person a close relative of whom has died, between the time of death and burial. As a deep mourner he is barred from all religious rites, but if he does not become impure by the impurity of the dead by nightfall he is able to participate in religious ceremonies.

2. He searches for survivors or for the corpses of the slain. If he finds no corpses he remains pure and can eat the Pesaḥ, but this is very uncertain.

3. If something happened, the Pesaḥ would be without eaters and would have to be burned.

א. בכ״י ליידן נכתב: ״מקפח״, ותוקן ע״י הסופר.

קישוריםירושלמי כתב יד ליידןקרבן העדהפני משהעודהכל

משנה פסחים ח׳:ו׳

בבלי פסחים צ׳:

משנה: האונן, והמפקח בגל, וכן מי שהבטיחוהו להוציאו מבית האסורין, החולה והזקן שהן יכולין לוכל כזית, שוחטין עליהן. ועל כולן אין שוחטין עליהן בפני עצמן, שלא יביאוהו את הפסח לידי פסול. לפיכך אם אירע בהן פסול פטורין מלעשות פסח שיני, חוץ מן המפקח^א בגל שהיה טמא מתחילתו.

א. בכ״י ליידן נכתב: ״מקפח״, ותוקן ע״י הסופר.

מתני׳ האונן – כל זמן שלא נקבר המת קרוי אונן ולאחר שנקבר כל יום המיתה קרוי אונן ולילה שלאחריו הוא אונן מדבריה׳ ולא העמידו דבריהם במקום כרת גבי פסח לפיכך שוחטין עליו. דלאורתא חזי:

והמפקח בגל – שנפל על אדם ואין ידוע אם ימצאנו חי או מת:

שוחטין עליו – דבחזקת טהרה עומד עד שידוע שנטמא:

שוחטין עליהם – בחבורת אחרים:

שלא יביאוהו את הפסח לידי פסול – שמא יטמא אונן למתו מתוך טרדו ומפקח בגל שמא ימצאנו מת ונמצא שהאהיל על הטומאה וחבוש שבא לא יצא וכשחבוש בידי עכו״ם איירי מתני׳ וחולה וזקן שמא יכבד החולי ולא יוכלו לאכול כזית:

לפיכך הואיל ובשעת שחיטה ראויין היו ונזרק הדם עליהם אם אירע בהם פסול כמו שאמרנו פטורים מלעשות פסח שני:

חוץ מן המפקח את הגל – ונמצא המת תחתיו שחייב לעשות פסח שני:

שהיה טמא מתחלתו – קודם שחיטה שהרי האהיל על הטומאה משעה שהתחיל לפקח ובגמרא מוקי לה בגל עגול שמתחילה האהיל את כולו:

מתני׳ האונן – כל זמן שלא נקבר המת וכן לאחר שנקבר כל אותו יום של המיתה קרוי אונן והלילה שלאחריו אין אנינות עליו אלא מדבריהם ולא העמידן דבריהם באונן במקום כרת גבי פסח ולפיכך שוחטין עליו דחזי למיכל לאורתא אחר שיטבול כדתנן לקמן בהלכה ח׳ ודוקא שמת לו המת אחר חצות שכבר נתחייב בקרבן פסח אבל אם מת לו מת קודם חצות אין שוחטין עליו אלא ידחה לשני:

והמפקח את הגל – שנפל על האדם ואין ידוע אם חי אם מת והוא חופר ומשליך האבנים לבקשו שוחטין עליו כל זמן שלא נודע שנטמא:

וכן מי שהבטיחוהו להוציאו מבית האסורין וכו׳ – שוחטין עליהן ועל כולן שאמרנו אין שוחטין עליהן בפני עצמן. אלא עם חבורת אחרים הוא ששוחטין עליהן:

שלא יביאו את הפסח לידי פסול – האונן שמא מתוך טירדתו יטמא למתו ומפקח את הגל שמא ימצאנו מת ונמצא שהאהיל על הטומאה והחבוש בבית האסורין אע״פ שהבטיחוהו להוציאו שמא לא יוציאו אותו ובבבלי מוקי להא דדווקא בחבוש בבית האסורי׳ של עכו״ם שאין שומרין הבטחחן אבל אם היה בבית האסורין של ישראל כגון לכופו להוציא אשה פסולה שנשא או לשלם ממון אם הבטיחוהו להוציאו שוחטין עליו אפי׳ בפני עצמן דכתיב שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ואם הבית אסורין הוא בתוך ירושלי׳ אפי׳ הוא של עכו״ם שוחטין עליו בפני עצמו דאפשר דמעייל ליה לפסח לבית האסורים ואכיל ליה התם וחולה וזקן אין שוחטין עליהן בפני עצמן שמא יכבד עליהם החולי והחולשה ולא יוכלו לאכול כזית:

לפיכך – הואיל ואין זה אלא משום חששא בעלמא ובשעת שחיטה וזריקה ראויין היו אף אם אירע להן פסול כמו שאמרנו פטורין הן מלעשות פסח שני:

חוץ מן המפקח בגל – ונמצא שמת הוא תחתיו שזה צריך לעשות פסח שני לפי שהיה טמא מתחלתו קודם שחיטה וזריקה שהרי האהיל על הטומאה משעה שהתחיל לפקח ודוקא שהיה גל עגול מבלי משך כלל כגון שהוא כמו עגול העמוד שבודאי האהיל עליו מתחלתו אבל אם היה גל ארוך ואפשר שבשעת שחיטה וזריקה עדיין לא האהיל על הטומאה פטור הוא מלעשות פסח שני:

קישוריםירושלמי כתב יד ליידןקרבן העדהפני משההכל

(ב) הלכה: ר׳רִבִּי יוֹסֵה ביר׳בֵּירִבִּי בּוּן אַבָּא בַּר בַּר חָנָה בְשֵׁם ר׳רִבִּי יוֹחָנָן: מתנית׳מַתְנִיתָה בְּשֶׂחַבְשׁוּהוּ יש׳יִשְׂרָאֵל, אֲבָל אִם חַבְשׁוּהוּ גוֹיִם, אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּיבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר. בְּנָתוּן חוּץ לִירוּשָׁלִַם, אַבָל בְּנָתוּן בְּתוֹךְ ירוש׳יְרוּשָׁלִַם אפי׳אֲפִילּוּ לֹא הִבְטִיחוֹ כְּמִי שֶׁהִבְטִיחוֹ.

HALAKHAH: Rebbi Yose ben Rebbi Abun, Abba bar bar Hana in the name of Rebbi Joḥanan : The Mishnah¹ if he was jailed by Jews. But if he was jailed by gentiles, whose mouth speaks vanity and whose oath is false oath². If he was held outside of Jerusalem, but if he was held in Jerusalem even if they did not promise it is as if they had promised³.

1. About the person who had been promised that he would be freed.

2. Ps. 144:8.

3. Since they can bring the Pesaḥ to the jail and eat there with him.

ירושלמי כתב יד ליידןקרבן העדהפני משהעודהכל

הלכה: ר׳ יוסה ביר׳ בון אבא בר בר חנה בשם ר׳ יוחנן: מתנית׳ בשחבשוהו יש׳, אבל אם חבשוהו גוים, אשר פיהם דיבר שוא וימינם ימין שקר. בנתון חוץ לירושלם, אבל בנתון בתוך ירוש׳ אפי׳ לא הבטיחו כמי שהבטיחו.

גמ׳ בשחבשוהו ישראל – כגון לכופו להוציא אשה פסולה או לשלם ממון וכיוצא בו הוא דשוחט עם אחרים:

אבל אם חבשוהו עכו״ם – אפי׳ עם אחרים אינו שוחט:

בנתון חוץ לירושלים – הא דתנן שהבטיחוהו להוציאו וכו׳ משמע אבל לא הבטיחוהו אין שוחטין עליו כלל דוקא בשחבוש בבית האסורין שהוא חוץ לירושלים:

אבל בנתון בתוך ירושלים – בבית האסורין לעולם שוחטין עליו דאפשר דמעיילי הפסח להתם ואכיל ליה:

גמ׳ מתניתא – דקתני מי שהבטיחוהו להוציא מבית האסורים שוחטין עליו בשחבשוהו ישראל והבטיחוהו להוציאו שהן שומרין הבטחתן אבל בחבשוהו עכו״ם אשר פיהם דבר שוא וגו׳ ואין סומכין על הבטחתן:

בנתון בבית האסורין חוץ לירושלים – אבל אם הוא בתוך ירושלים אפי׳ לא הבטיחו להוציאו דינו כמו שהבטיחוהו ושוחטין עליהן שהרי יכולין להביא הפסח לבית האסורין ויאכלו שם:

ירושלמי כתב יד ליידןקרבן העדהפני משההכל

(ג) ר׳רִבִּי יוֹנָה ור׳וְרִבִּי יוֹסֵה תְּרֵיהוֹן אָמְרִין: בְּקַדְמִיתָא הֲוִינָן אָמְרִין יש׳יִשְׂרָאֵל עָרֵל מַזִּין עָלָיו, וְלָא הֲוִינָן אָמְרִין כְּלוּם. תַּנָּא ר׳רִבִּי סִימוֹן בַּר זַבְדִּי קוֹמֵי ר׳רִבִּי הִילָא. נאמ׳נֶאֱמַר כָּאן וְאָז יִקְרַב לַעֲשׂוֹתוֹ ונאמ׳וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אָז יֹאכַל בּוֹ, מַה אָז שנ׳שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן עַד שֶׁיְּהֵא כָשֵׁר בִּשְׁעַת אֲכִילָה, אַף אָז שנ׳שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן עַד שֶׁיְּהֵא כָשֵׁר בִּשְׁעַת (אֲכִילָה)⁠^א שְׁחִיטָה.

Rebbi Jonah and Rebbi Yose both are saying, in the beginning we used to say that one may sprinkle on an uncircumcised Jew; but we were saying nothing¹. Rebbi Simon bar Zavdi stated before Rebbi Hila: It is said here then he shall come near to make it, and it is said there, then he may eat of it². Since then mentioned there presumes that he is qualified at the time of eating, so also there mentioned here presumes that he is qualified at the time of (eating) [slaughter]⁠³.

1. Sprinkling with water mixed with ashes of the Red Cow belongs to the ritual of cleansing the impurity of the dead; it is applicable to all Jews including those uncircumcised (cf. Note 160). But for people intending to eat Pesaḥ, this applies only to those already circumcised, as explained in the following sentence.

2. In the rules of the Pesaḥ, Ex. 12:43–50, it is said of the slave (v.44) that he must be circumcised, then he may eat of it, and of the proselyte (v.48) that all his males have to be circumcised, then he may come near to make it. Since the verse about the slave states that circumcision is what is needed before he can eat, the same is true for the proselyte, and he must be circumcised and receive sprinkling before he can eat. Babli Yebamot 71a.

3. The text in parentheses was first written by the scribe who then corrected it to the text in brackets. It is obvious that the original text is the correct one.

א. כן נכתב בכ״י ליידן, וסומן גרש לאות מחיקה ע״י הסופר, והועבר קולמוס.

ירושלמי כתב יד ליידןקרבן העדהשיירי קרבןפני משהעודהכל

ר׳ יונה ור׳ יוסה תריהון אמרין: בקדמיתא הוינן אמרין יש׳ ערל מזין עליו, ולא הוינן אמרין כלום. תנא ר׳ סימון בר זבדי קומי ר׳ הילא. נאמ׳ כאן ואז יקרב לעשותו ונאמ׳ להלן אז יאכל בו, מה אז שנ׳ להלן עד שיהא כשר בשעת אכילה, אף אז שנ׳ כאן עד שיהא כשר בשעת (אכילה)⁠^א שחיטה.

א. כן נכתב בכ״י ליידן, וסומן גרש לאות מחיקה ע״י הסופר, והועבר קולמוס.

בקדמייתא הוינון אמרין – בראשונ׳ היינו אומרין ישראל ערל. שנטמא במת מקבל הזאה ליטהר מטומאתו וכשימול אינו צריך להזאה אחרת ולא אמרינן הזאה דערלות לא שמה הזאה:

ולא הוינן אמרין כלום – ואין הדבר כן אלא ערל אינו מקבל הזאה:

נאמר כאן – גבי ערל ישראל אז יקרב לעשותו:

ונאמר להלן – גבי עבד ערל אז יאכל בו:

מה אז שנאמר להלן – גבי אכילה ודאי איירי לאחר שמל:

אף אז שנאמר כאן – גבי עשייה נמי לאחר שמל אז שוחטין עליו ולא קודם לכן:

ישראל ערל מזין עליו ולא הוינון אמרין כלום. וקשה הא א״ר יוחנן בסוף פרקין ישראל ערל מזין עליו ולמה אמר הש״ס כאן בפשיטות בלי שום טעם דלא אמרו כלום אלא שאין מזין עליו לכן נ״ל דה״ג ישראל ערל שוחטין עליו ולא הוינון אמרין כלום דתני ר׳ סימון וכו׳ ופי׳ ברור שהיו סוברין ששוחטין על ערל וכשימול עצמו בין שחיטה לאכילה יאכל בו לערב ומדרבי סימון למדו שטעו דבעינן שיהא ראוי בשעת שחיטה:

בקדמיתא – מעיקרא הוינן אמרין ישראל ערל מזין עליו וכדאמר ר׳ יוחנן בשם ר׳ בנייה לקמן בסוף פרקין שהערל מקבל הזאה:

ולא הוינן אמרין כלום – עכשיו נודע לנו שלא אמרנו כלום וכדשמעינן מדתנא ר׳ סימון דלקמיה:

נאמר כאן במילת זכרים המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו – ונאמר להלן במילת עבדים ומלתה אותו אז יאכל בו מה אז שנאמר בעבד עד שיהא כשר בשעת אכילה שהרי אז יאכל בו כתיב וא״כ צריך שיהא ראוי לאכילה ואם נטמא כשהיה ערל אינו מקבל הזאה עד שימול דהכי משמע שהמילה היא מכשרתו מכל דבר המעכב אכילה כגון שהיה ג״כ טמא ולא נטהר אלא עד שעה שימול אף אז שנאמר במילת זכרים עד שיהא כשר בשעת שחיטה מכל דבר המעכב אכילה וכלומר שאף שמצינו שהערל משלח קרבנותיו ואם ימול אח״כ יכול לאכול לערב קמ״ל בפסח שאם היה טמא דבעינן שיטהר אחר שימול וקודם שחיטה ולאפוקי אם ירצה להטהר ולקבל הזאה כשהוא ערל:

ירושלמי כתב יד ליידןקרבן העדהשיירי קרבןפני משההכל

(ד) פְּעָמִים שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה כְיוֹצֵא בָהֶם, פְּעָמִים שֶׁהֵן נַעֲשִׂים^א כְיוֹצֵא בוֹ. פְּעָמִים שֶׁהוּא נַעֲשֶׂה כְיוֹצֵא בָהֶם, בְּגַל אָרוֹךְ, אֲנִי או׳אוֹמֵר נִזְרַק עָלָיו הַדָּם עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לַטּוּמְאָה. פעמ׳פְּעָמִים שֶׁהֵן נַעֲשִׂין כְיוֹצֵא בוֹ, בְּגַל עָגוּל. אִירַע בָהֶן פְּסוּל בֵּין שְׁחִיטָה לִזְרִיקָה הֵן נַעֲשִׂין כְיוֹצֵא בוֹ בְּגַל עָגוּל.

Sometimes he¹ has the status of them and sometimes they have the status of him. Sometimes he has the status of them, a long collapsed building. I am saying that the blood was poured for him before he reached the impurity². Sometimes they have the status of him, at a circular collapsed building³; if a disqualification occurred for them between slaughter and pouring, they have the status of him at a circular collapsed building.

1. The person digging for victims in a collapsed building who is obligated for Second Pesaḥ.

2. Then he may not bring a Second Pesaḥ. Babli 91a.

3. Where in all likelihood he stood over the corpse if any was found at all, then he is impure by “tent impurity”.

א. בכ״י ליידן נכתב: ״שהוא נעשה״, ותוקן ע״י החלפת ן׳ במקום מחיקת ״וא״, והחלפת ה׳ של ״נעשה״ בם׳ והוספת י׳ מעל לשורה.

ירושלמי כתב יד ליידןקרבן העדהפני משהעודהכל

פעמים שהוא נעשה כיוצא בהם, פעמים שהן נעשים^א כיוצא בו. פעמים שהוא נעשה כיוצא בהם, בגל ארוך, אני או׳ נזרק עליו הדם עד שלא הגיע לטומאה. פעמ׳ שהן נעשין כיוצא בו, בגל עגול. אירע בהן פסול בין שחיטה לזריקה הן נעשין כיוצא בו בגל עגול.

פעמים – שהמפקח את הגל דינו כשאר השנויים במשנתינו שפטור מלעשות פסח שני ומפרש בסמוך כיצד:

ה״ג פעמים שאין נעשה כיוצא בהן פעמים שהן נעשין כיוצא בו בגל ארוך – ונמצאת טומאה תחתיו פטור שאני אומר נזרק עליו הדם ועדיין לא נטמא וכיון שספק הוא פטור דמספיקא אסור להביא קרבן שמא יביא חולין לעזרה:

ה״ג פעמים שאין נעשה כיוצא בהן בגל עגול – וה״פ דמתחילתו האהיל עליו המפקח וחיי׳ בפסח שני:

אירע בהן – באונן ושאר פסולין השנויין במשנתינו פסול בין שחיטה לזריקה הן כמפקח הגל וחייבין בפסח שני ואתיא כרבנן דר׳ נתן דסברי בעינן שיהא גברא דחזי לאכילה אפי׳ בשעת זריקה:

פעמים שהוא נעשה כיוצא בהם וכו׳ – אמתני׳ קאי דקתני וכולן אם אירע בהן פסול פטורין מלעשות פסח שני חוץ מן המפקח בגל ומצינו לפעמים שהוא נעשה כיוצא בהם לפטור מפסח שני ופעמים שהן נעשים כיוצא בו לחייב בפסח שני כדמפר׳ ואזיל:

בגל ארוך – לפי שאני אומר נזרק הדם עליו עד שלא הגיע להאהיל על מקום הטומאה ומכיון דבשעת זריקה טהור היה פטור הוא מפסח שני:

פעמים שהן נעשין כיוצא בו בגל עגול – כלומר כיוצא בו בדינו בגל עגול שאז הוא חייב בפסח שני משום דמסתמא האהיל על הטומאה בתחילה ונטמא קודם הזריקה כך מצינו לפעמים שהן גם כן נעשין כיוצא בו וחייבין בפסח שני וכדמסיק כגון שאירע בהן פסול בין שחיטה לזריקה דמכיון שבשעת זריקה לא היו ראויין הן נעשין כיוצא בו בדינו אם היה הגל עגול:

ירושלמי כתב יד ליידןקרבן העדהפני משההכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

פסחים : – מהדורת על⁠־התורה בהכנה (כל הזכויות שמורות) שהוהדרה על פי כתב יד ליידן 4720, עם הערות המתעדות את ההגהות שבכתב יד זה ושינויי נוסח בעדי נוסח אחרים. מהדורה זו נעזרה במהדורת חיים גוגנהיימר, ברלין, די גרויטר, תשנ"ט-תשע"ה ומשלבת (עם שינויים) את הניקוד שבה., קישורים פסחים :, ירושלמי כתב יד ליידן פסחים : – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות) על פי כתב יד ליידן 4720; צילומי כ"י ליידן באדיבות אוניברסיטת ליידן (CC BY), קרבן העדה פסחים :, שיירי קרבן פסחים :, פני משה פסחים :

Pesachim 0:067 – Translation and commentary by Heinrich W. Guggenheimer, Berlin, De Gruyter, 1999-2015 (CC BY 3.0), Kishurim Pesachim 0:067, Yerushalmi MS Leiden Pesachim 0:067, Korban HaEdah Pesachim 0:067, Sheyarei Korban Pesachim 0:067, Penei Moshe Pesachim 0:067

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון